צנזורה מרצון

אנו מחנכים את ילדינו למעורבות חברתית. השאיפה היא להיות מעורבים בפועל” ואם לא בפועל ממש – אזי לכל הפחות רגשית. למעורבות המעשית והרגשית” קודמת התעניינות במה שנעשה ברחבי מדינת ישראל” על מנת לשמוח במה שראוי לשמוח ולהצטער על מה שראוי להצטער. לכן” ילדינו קשובים להתרחשויות החדשותיות” דרך אמצעי התקשורת” על מנת להיות “מעורבים”. זה טוב” נכון ויפה” וזאת בתנאי שנלווה את מעורבותם הרגשית” נלמד אותם היכן ראוי לשמוח והיכן ראוי להצטער כדי שיעכלו בצורה ראויה את הידיעות החדשות על מה שמתרחש בארץ.
אבל” קצב ההתרחשויות מקשה על עיכולן. אפילו אנחנו” המבוגרים” מתקשים לעמוד בקצב המטורף של סדר היום התקשורתי. כל יום” אם לא כל שעה” מתפוצצת “פרשה” חדשה. לא סתם “פרשה” אלא פרשה שמעוררת רגשות ותחושות” ומערערת את יציבות הקרקע שעליה אנחנו עומדים. קשה שלא להתבלבל. ואם אנחנו המבוגרים מתבלבלים” אזי הילדים ובני הנוער שעולמם הפנימי טרם גובש” כיצד לא יתבלבלו?! לבני נוער אין יכולת לעכל כל כך הרבה “פרשיות”. הן נערמות בתוכם ללא סדר. בלא אפשרות עיכול שיטתי של האירועים המתחדשים לבקרים” הופך הרושם שלהם על הנפש למעמסה רגשית. הנפש סוערת” ומושבתת מנוחתה.
כבר ציינו רבים שבימינו אחד האתגרים המרכזיים של בני הנוער הוא ההתמודדות עם הצפת הידע. החשיפה לידע חדש מרחיבה את האופקים” וזאת בתנאי שהידע עובר הפנמה מבוקרת. ללא עיכול הידע הריהו מתווסף ומהמם את האדם” כפי שכותב הראי”ה קוק זצ”ל: “יש אשר כל ידיעה בהיפגשה עם האדם בגולמיותה” בלא חדירה לפרטיה” מהממת אותו” מפחידה אותו ומערבבת את דעתו” מולידה בו חזיונות שווא ותהו. הם מתהפכים לדברים מיישבים” מרחיבי דעת ובונים את הנשמה בבנין הטוב” לפי ערך שכלולם של הפרטים שבאים בידיעה ולפי בירורם” (אורות התורה” ז ז). אתגר זה של הפנמת הידע” נהיה קשה ומורכב יותר משנה לשנה” בגלל הגידול המסחרר של כמויות הידע שאליו בני הנוער נחשפים.
פי כמה קשה יותר ההתמודדות עם הצפת המידע התקשורתי על אירועי השעה” בגלל הקצב המטורף ומפני שמידע זה יוצר עוררות רגשית. רק לאחרונה נאלצו בני הנוער להתמודד עם פרשת קצב” פרשת תג מחיר” פרשת שירת הנשים ו”הדרת הנשים” ועוד” ועם כל פרשיות המִשְׁנֶה שלהן. מהו אפוא הפתרון?
הפתרון מתחיל בהשקעה גדולה בליווי החינוכי של מעורבותם החברתית של הילדים ובני הנוער” לסייע להם לסנן את המידע החדשותי שמגיע אליהם” לסייע להם לארגן אותו” להבין את תוכנו ברמה העובדתית ולנתח אותו ברמה הפרשנית. אך” כאמור” זהו פתרון חלקי בלבד מפני שהיקף המידע המתחדש מידי יום איננו מאפשר עיכול מלא שלו. רק אם היקפי המידע יצטמצמו” יהיו הילדים ובני הנוער מסוגלים להכיל אותו ולהיות באמת “מעורבים”. לכן” מומלץ לעבור מחשיפה מלאה למידע התקשורתי לחשיפה חלקית אליו. הוי אומר: צנזורה חלקית מרצון. זו איננה צנזורה למטרת אינדוקטרינציה (= הנחלת דעות או השקפת עולם) כפי שמקובל במדינות טוטליטאריות” אלא על מנת לאפשר קיומו של תהליך עיכול שכלי ורגשי של מאורעות השעה. אם בני נוער לא יהיו חשופים לכל יריקה של “חרדי” או “חילוני”” לכל מעצר של פעיל ימין או כתובת נאצה נגד פעיל שמאל” לכל פליטת פה של פוליטיקאי או סופר” קצין בצבא או אפילו רב” לכל סרטון פוליטי שמתגלגל ברשת” לא יקרה אסון. אם הם יהיו קצת פחות חשופים לעיתונות הכתובה והאלקטרונית (גם העיתונות המגזרית!!)” לפשקווילים בעד ונגד” לא תיפגע מודעותם החברתית אלא להיפך – היא תגבר” כי היא יותר בשלה ועמוקה.
נזכיר לעצמנו את המאמר הנפלא של חז”ל (כתובות ה א): “דרש בר קפרא: מאי דכתיב (דברים כג” יד) ‘ויתד תהיה לך על אזֵנֶך’? אל תקרא ‘אזֵנֶך’ אלא אוזנך” שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו לתוך אזניו. והיינו דאמר רבי אלעזר: מפני מה אצבעותיו של אדם משופעות כיתידות … שאם ישמע האדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו לתוך אזנו. תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה” שאם ישמע האדם דבר שאינו הגון יכוף האליה לתוכה”. צנזורה עצמית היא הכרחית” לכן לא חסר צלם האלוקים של האדם איברים שנועדו לחסום את מה שמיותר לשמוע (מהר”ל). בצורתה הטבעית האוזן היא פתוחה” על מנת שהאדם יעשיר את עצמו דרך ההאזנה לקולות הבוקעים מן העולם. אבל” אם נחשול של קולות מבקש להטביע את האדם” צריך לחסום אותו. קולות רבים הנשמעים כאחד הם רעש. גם אם הקולות הם מלאי תוכן” כולם יחד יוצרים רעש בלתי מובן וחסר ערך. רק קול או קולות בודדים ניתנים לזיהוי” להאזנה ולהערכה.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.