כבר למעלה מ-30 שנה שהשם יונתן פולארד מלווה את חיינו ומאתגר אותם. עוד כצעירים לא הבנו כיצד מדינה מפקירה פצוע בשטח; התבגרנו לעולם ציני שבו מי שהקריב עצמו בשביל אחרים נמק בכלא; וכל העת השתוממנו כיצד הוא עצמו לא מוציא מילה רעה מהפה. גם כעת” כשסוף סוף הוא חופשי” נדמה שזה מעט מדי ומאוחר מדי; מקרה קלאסי של ‘צדיק ורע לו’.
מה לומדים מכאן? שהציפייה לגמול על מעשים טובים כאן ועכשיו עלולה לאכזב. בשנת 1903″ לאחר פרעות קישינב שזעזעו את העולם היהודי” כתב חיים נחמן ביאליק “ואם יש צדק – יופיע מיד!”; זה לא קרה אז וזה לא קורה היום; ישנם כאלה שהגיעו מכך למסקנה מרירה ש’אין צדק בעולם’.
היהדות לא טענה אף פעם שהצדק מופיע מיד; אולם זה לא אומר שאין צדק” פשוט הוא מופיע לאט; לעיתים בעולם הזה ולעיתים בעולם הבא. עושה רושם שדמויות כמו יונתן פולארד מבינות זאת יותר טוב מכולנו. המעט שאנו יכולים לעשות הוא להתפלל שכעת” לאחר תום תקופת המאסר וההגבלות” עוד יזכה לראות מעט מן הצדק בעולם הזה” במדינת ישראל; מגיע לו.
ועל עצמנו נתפלל שהלוואי ונזכה להיות בשכנותו בעולם הבא…
