הרב יורם אליהו
בספר אורות (עמ’ קסג) מלמד הרב קוק זצ”ל שכאשר עורגים” כוספים לדבר גדול” לאור מלא של הלך הנפש” צריכים לעלות עד המקור של האורה המלאה” לשאוף לעתיד היותר שלם ומלא” “אם יבוא אדם לומר שהוא מוצא את כל מילוי האורה של התורה והמצוות מצד מצב ההווה לבדו אל תשמע לו”. זה סימן” אומר הרב” שהוא לא מבין את עומק עניין צפיית הישועה שרק בה תלויה גם השאלה (ששואלים אדם בבית דין של מעלה) האם פלפלת בחכמה…
על פי יסוד זה בא הרב קוק לבאר לנו את עניינם של רחל ולאה אשר שתיהן בונות את בית ישראל. אומר הרב (עין אי”ה שבת ח”ב עמ’44)” “ההווה והעתיד המה שני העמודים שעל פיהם יבנה אושר הכלל והפרט” אושר הבית והאומה” שההנהגה היא מושלמת … אז יגלה ההווה בכל אורו” ויהיה גם מדריך נאה אל העתיד הנשגב ממנו. דרכי ההווה הנאים והטובים… ראויים הנם לנשאות אותנו אל העתיד הטוב והמרומם”. האדם הבריא אינו חי רק את ההווה אלא חי בהווה מכוח עתידו” מכוח צפייתו לשכלל את חייו בעתיד” בלי הציפייה החיה של הופעת גאולת העולם” היה האדם והעולם כולו נופל לצורת חיים טכנית ויבשה חסרת תוכן של חיים אמתיים.
צורת חיים בריאה ושלמה היא פיתוח של שאיפה והתקדמות ללא הפסק” לרומם את מכלול החיים ולהרחיבם לאור העתיד הנפלא.
לפעמים ההווה מכוסה בערפל. הקשר בין ההווה לצפיית העתיד הנשגב אינו נראה כלל” בגלל תרבות גסה של חומרנות וכו’. יש מכשולים וקשיים בהווה” הגורמים לפעמים לאדם או לכלל לדלג על שלבים הכרחיים לבניין ההווה כדי להגיע כבר לאורח החיים הסלול של העתיד” וזה גורם לאנשים לאבד את המוסר הטבעי הפשוט” שנמצא כאשר המציאות עומדת על מעמד יציב שמשלב את ההווה עם העתיד הנשגב.
ביתו של יעקב נבנה על שני יסודות אלו. אומר הרב קוק כי רחל היתה ביטוי של ההווה שהתגלה בקשר אהבה פשוט טבעי וטהור” בהרגשות הישרות הנובעות מנפש חיה קדושה ושלמה” “אותה מצא אבינו יעקב ראשונה” ואהבה על-פי האוצר הצפון שלפניו נגלה מנפשה”” והעולם הגלוי הזה שמצא ברחל שהתבטא בקשר של אהבה ובניין נכון “היה לפי דעתו גם הנושא של העולם הכמוס והמכוסה של העתיד הרחוק”. משמעות הדברים למעשה” שהבניין הגלוי והפשוט הזה נותן אפשרות גם לאנשים הפשוטים להצטרף לדרך החיים הזאת” גם אם עדיין העתיד המרומם לא מובן להם ולא ניצב לנגד עיניהם. דווקא הסדר הזה בונה עם שלם עם כל חלקיו גם היותר פשוטים ולא רק גאולה של אנשים עליונים בעלי שאיפות כמוסות עליונות.
לאה מבטאת את העולם המכוסה הרחוק” ובמצב השלם גם היא הייתה צריכה להינתן ליעקב בסדר רגיל. אך כך הייתה עצת ה’ הנפלאה שלאה תינתן לו באופן נעלם ומופלא וכך “הוחק גם-כן ביסוד בנין הישראלי לישא עין למרחוק ולפעמים רבות גם בדליגת ההווה… למען העתיד המכוסה המרומם והנעלה”. לפעמים יש צורך לדלג על מצב ההווה ולשאוב כוחות מהעתיד הרחוק כדי להחזיק מעמד במצבים השונים של הגאולה.
ויש גם מצבים של התפרצות של הנהגה העתידית” כמו שקרה במלחמת ששת הימים” שבה חזרנו אל מקום המקדש ואל חלק הארי של מרחבי ארצנו ומתוכם אל מקום המקדש אל הר-הבית. כל זה נותן לנו כוח ועמדה להמשיך לבנות את המדרגות של ההווה מתוך תקוה וחזון שהעתיד הרחוק הוא ממשי ומובטח.
זה מה שאנו לומדים מרחל ולאה שבנו שתיהם את בית ישראל דווקא בסדר הזה. אומר הרב” “שהשאיפה ראויה להיות לעדי עד” שיהיה ההווה מאיר ומזהיר גם הוא” וממנו – מאורו וישרו – יקח לו העתיד את גדלו וזרחו”. רחל היא עקרת הבית ובזה מודים גם בניה של לאה והם מקדימים את רחל בברכתם לרות ‘כרחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ‘ והלימוד הוא לדורות ש”כל מה שההווה הוא יותר מזוקק מצד רוממות מעלתו של האדם” כך הוא ראוי שהוא בעצמו יהיה הבסיס של העתיד”. תפקידנו אם כן” מתוך הבנה זו לבנות תחילה את כל קנייני האומה הבסיסיים המתבטאים במהלך הגלוי של רחל” ורק אחר-כך לעלות למדרגה העליונה של העתיד הרחוק שאז הוא כבר יהיה ממשי וקרוב” וקרובה הישועה לבוא.
(הדברים נכתבו על-פי מאמרו של הרב אהרון אנקרי – לפעול עם אל – צפיית הישועה והדרישה למקדש)
