ש: האם המושג של סגר קיים בהלכה?
ת: ודאי. בגמרא בבא קמא: “דבר בעיר כנס רגליך” (ב”ק ס” ב)” כלומר יש להסתגר בבית.
ש: אבל נפסק שזה רק אם מתו שלושה אנשים בשלושה ימים מתוך חמש מאות (שו”ע או”ח תקע” ב)?
ת: זה כאשר אין לנו מידע מדויק מה קורה” אז שופטים באופן סטטיסטי. אבל בהמשך” השולחן ערוך מדבר על חולי מבורר לאנשים הרבה באותה עיר” ואז אין הגדרה מספרית זו (שם ה). המשנה ברורה שם מביא שאם יש מחלת ילדים מדבקת כגון אבעבועות” אז יש לכל אחד להבריח בניו מן העיר (שם סק”י בשם מג”א בשם של”ה).
ש: מאיזה דין?
ת: ערוך השולחן מביא שאם לא עשה זאת” הרי זה מתחייב בנפשו (שם יב)” כלומר פיקוח נפש.
ש: אז מה דינו של אדם שהדביק אחרים? האם עליו לשלם על הנזק?
ת: השאלה היא” האם זה גרמא או לא” בשו”ת אורחותיך למדני (חלק ב סי’ קנג) האם זה נקרא ברי היזקא” נזק ודאי או לא (חוקת המשפט” לא תגזול” פרק יא)” האם יש לזה דין אש מפני שכח אחר מעורב בו” הגר”י זילברשטיין (ווי העמודים” קובץ לד” מדור אנחנו וצאצאינו)” הג”ר יעקב אפשטיין (שו”ת חבל נחלתו כא” סד)” האם זה היזק ניכר או היזק שאינו ניכר” הגר”י זילברשטיין (שם). למעשה” בגלל נימוקים רבים” אין לו לשלם. גם” כיצד נוכיח שדווקא הוא הדביק ולא מישהו אחר?
ש: אבל כמובן” זה לא אומר שמותר להדביק אחרים.
ת: חלילה. אסור להזיק גם בגרמא. שו”ת אורחותיך למדני (שם)” הג”ר ליברמן (קובץ בשבילי אורייתא קטז” ג). גם חייב לשלם מדיני שמים (חוקת המשפט” שם).
ש: אם כן” האם לחולה קורונה שאינו מקפיד על ההוראות” יש דין רודף?
ת: גם כתב הגר”מ שטרנבוך (אגרת” כז ניסן תש”פ).
ש: יש לדווח למשטרה?
ת: כן. הגר”מ שטרנבוך (שם).
ש: ובסיכום?
ת: כבר כתב ספר חסידים: “לפני עיוור לא תתן מכשול” שלא ירחץ אדם שהוא מוכה שחין” עם יהודי אחר” אלא אם כן יודיענו” שנאמר: ואהבת לרעך כמוך וכתיב: לא תעמוד על דם רעך”(תרעג).