נכון לעכשיו / ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו

ההבדל בין יעקב לעשו היה ניכר כבר כאשר רבקה היתה בהריון ככתוב: “ויתוצצו הבנים בקרבה” (בראשית כה כג)” כדברי רש”י: ויתרוצצו – רבותינו דרשוהו לשון ריצה” כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת” עוברת על פתחי עבודה זרה” עשו מפרכס לצאת… אבל כאשר גדלו ההבדל ביניהם ניכר לעין כל ככתוב: “ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה” ויעקב איש תם יושב אהלים” (כה כז)” כפרוש רש”י: כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם” כיוון שנעשו בני שלוש עשרה שנה” זה פרש לבתי מדרשות וזה פרש לעבודה זרה.
רבקה ידעה כבר מראש שההתרוצצות והמאבקים בין יעקב לעשו יימשכו אלפי שנים ככתוב: “ויאמר ד’ לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר” (כה כד)” כפרוש רש”י: ולאום מלאום יאמץ – לא ישוו בגדולה” כשזה קם זה נופל ככתוב “אמלאה החרבה”” לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים. ‘צור’ היא מלכות עשו” וירושלים היא מלכות ישראל. לכאורה השאלה מדוע לא יוכלו עשו ויעקב לחיות זה לצד זה בשלום ובשלוה מבלי להילחם זה בזה? מדוע צריך את הנדנדה – כשזה קם זה נופל” אלא שצור וירושלים מייצגות שתי תרבויות. צור מייצגת את עשו ותרבותו “עשו יודע ציד איש שדה ” (שם כז). איש יודע לצוד” לרמות” את אביו ואת הבריות (רש”י). וירושלים מייצגת את יעקב “איש תם יושב אהלים” – איש תם כלבו כן פיו. שתי התרבויות הללו” תרבות הרמיה והשקר” תרבות הכוח והאלימות ושפיכות הדמים” ותרבות התום והיראה ואהבת ד’ והבריות – אינן יכולות לחיות יחד בשלום” אדרבא” כשתרבות השקר מרימה ראש ושולטת” ישראל וירושלים יורדים ח”ו” וההפך – כאשר עם ישראל קם לתחיה” שב לארצו ולירושלים” אורם של ישראל הולך ואור” תרבות החושך הולכת ונמוגה.
נכון לעכשיו” שתי התרבויות” תרבות עשו ותרבות ישראל” עדיין מתרוצצות. את ‘פירותיה’ של תרבות עשו שנאמר עליה “על חרבך תחיה” (כז מ) – אנו רואים היום” כיצד נרצחים אלפי אזרחים במדינות ערב רק משום שרוצים יותר חופש וחרות. ולצערנו חרבו של עשו מאיימת על ישראל ועל העולם כולו. אבל ככל שקרנו של עם ישראל תתרומם ומדינת ישראל תתחזק מבחינה כלכלית” צבאית ורוחנית ונתאחד כולנו כאחד כאיש אחד בלב אחד – ירושלים תעלה מעלה מעלה” וצור ותרבותה ההרסנית תרד מטה מטה” ויתקיימו בנו דברי הנביאים “ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לד’ המלוכה והיה ד’ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד”.
מהמצפה לישועה השלמה