חידוש התמיד

בפרשתנו מוזכרים הקורבנות שעלינו להקריב מידי יום ביומו ובחגים. הקורבן הראשון שמוזכר הוא קורבן התמיד” “עלת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחוח אישה לה’ “. השבוע ציינו את צום י”ז בתמוז” ואחד הדברים שאנו מצטערים עליו ביום הזה הוא “ביטול התמיד”. ביום זה מתחילה תקופת ‘בין המצרים’ שתפקידה לעורר בנו יותר את תודעת חסרון המקדש. דברי הרב קוק זצ”ל והסברו על משמעות קרבן התמיד יכולים לעזור לנו בהבנת החיסרון הזה ובדרכים לתיקונו. אומר הרב קוק המצב השלם של האומה הוא” “שהנשמות טהורות… כשהשקיקה לצדק” ליושר” לאמת” לקדושה עליונה” ולטהרת החיים” היא קבועה”” אז כל סדרי הקדושה פועלים כראוי” יש בית מקדש על מכונו וסדר העבודה מתקיים כראוי” ואז כל סדרי החיים מתנהלים כראוי. יש שפע קדושה ששורה עלינו באופן תמידי ומפעיל ומחיה את סדרי החיים. זו המשמעות של המילה ‘תמיד'” קבוע” יש רצף של קדושה “ואין הפסק בשפעת האורה”.
“אבל עתה בעונותינו” חרב בית המקדש” נדלדלו החיים” אור הקודש הועם” ואי אפשר שאור הקודש יזרח בגילוייו” ושכינה עלתה ונתעלתה מלהגלות במכון עוזה” במרכז חיי הרוח של האומה… ושפע הקדש של הארה האלוקית בא רק לעתים רחוקות”. זו המשמעות של קרבן התמיד וביטולו. קרבן התמיד מייצר קשר רצוף ותמידי עם ריבונו של עולם” מביא אותנו לקבל שפע עליון ורציף משפע האור העליון הזורח בעולם” וזה מחיה את כל מעשינו ומציאותנו. בביטול התמיד נפסק הרצף הזה” האור האלוקי מופיע עלינו אבל מידי פעם” בהפסקות” וגם הוא לא בעוצמתו הרגילה”. מאחר שחרב המקדש” נעוצה כאן ההשפלה של ההפסקה” של הארעיות של הזרחת הקדושה בעולם…” וממילא אין אפשרות של ההמשכה הרוחנית התדירית הקבועה” כך שכל סדרי החיים נפגעים מכך” כי בכל מעשינו ומפעלינו זורח אור חלקי ולא שלם של הופעת הקדושה.
הרב אומר את דבריו על התפילה שאומרים קודם אמירת הקורבנות של תפילת שחרית. נאמר שם “ריבונו של עולם אתה ציותנו וגו’.. ועתה בעוונותינו חרב בית המקדש ובוטל התמיד… ואתה אמרת ונשלמה פרים שפתינו”. ולכן אנו אומרים את פרשת הקורבנות” שיחשב לנו כאילו אנו מקריבים את התמיד ושאר הקורבנות. מבאר הרב” שלאמירה הזו יש ערך רב” “אע”פ שנהרס הבניין הקדוש … וכל סדרי הקדושה בקביעותם נסתמו אורותיהם מהאיר בעולם” לא זזה הקדושה הפנימית” בתוכיותה של הנשמה הישראלית”.
יש קדושה פנימית בתוכיותה של נשמת ישראל והיא באה לידי ביטוי בקדושת השפה והדיבור שלנו” לכן כאשר אנו אומרים את פרשת הקורבנות” זה יכול להוות תשלומים” אפילו לקורבן הגדול והמשמעותי ביותר שהוא קרבן הפר “גם אותו אנו משלמים בשפתינו”” וכח הדיבור הזה” מוסיף הרב” “פועל בהווייתו.. את אותו העניין המקודש… להעלות ולעדן את כל העולמים… דוגמת מה שפעלו הקורבנות” בהתפשטותם וקדושתם” הגלויה והמפורסמת…”. אמירת פרשיות הקורבנות פועלת” אומר הרב” כמו שפעלו הקורבנות עצמם בזמן שהמקדש היה בנוי על מכונו. לכן בתקופה זו אנו מחויבים לא רק לעסוק בחסרון” אלא להגביר את צפייתנו ואת תפילותינו כי הם פועלים ממש לתקן ולחדש את הופעת הקרבת הקורבנות במהרה בימינו.