פנחס לעומת בלעם

בפרשתנו אנו מגיעים ל”קצה המדבר”” לתסבוכת רוחנית עמוקה ביותר. קודם היו טרגדיות פנימיות שלנו בפרשיות בהעלותך” שלח וקורח. ב”חוקת” היתה ראשית פגישתנו עם הגויים במישור הגשמי” ועכשיו שני סיבוכים רוחניים נוראים ומזעזעים: בלעם” ואחר כך בנות מואב.
כאן אנו נפגשים עם חלק של תורה מן השמים (אין פסוק אחד מ”בראשית” עד “לעיני כל ישראל” שאיננו מן השמים!) שנקרא על שם גוי! זהו דבר נורא! אמנם יש עוד פרשה בתורה על שם גוי – פרשת “יתרו”” אבל יתרו היה חותנו של משה רבינו והתגייר” ואין זה דומה לבלק. פרשתנו נקראת על שם בלק” אבל באמת זו פרשה של בלעם. נורא הוא מה שמתגלה בחזונו של בלעם! קודשא בריך הוא” ישראל ואורייתא” גאולה ותשובה! הכל מופיע בשפע חזון זה. מכורח המציאות הוא שמתוך שורש הרע ומתוך רגע הזעם הזה” יתגלה מקור חסד אל וברכת ד’ על כל ישראל. עובדת פלא יחידה בהיסטוריה! זהו הצד החיובי” דבר ד’ אשר בפיו של בלעם. ומצד שני” מופיע ההפך הגמור” ההתהפכות לרשעות נוראה בסוף פרשתנו. כך הוא הסדר האלוקי. בכל הפרשה שלנו – בלעם נתגלה בגאוניות שלו בברכת ד'” ובסוף מתגלה פרצופו האמיתי של עומק הרשעות ועומק הטומאה” “ויחל העם לזנות אל בנות מואב” בעצתו .
לעומת הגילוי הפלאי של בלעם” בא הגילוי הפלאי של פינחס. שניהם נשמות מיוחדות. פינחס זה אליהו. לעומת הכוח של בלעם שבא מעמקי הטומאה” בא הכוח של פינחס ממקור התורה. אז “וירא פינחס… ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו”. מה פירוש “מתוך העדה”? מתוך תורה” כמו שאומרים חז”ל שהעדה היא הסנהדרין. אין זו סתם קנאות” אלא מתוך מקור התורה. אמר פינחס למשה רבינו: “לא כך לימדתני…”. זו קנאות הנמשכת מגבורת התורה. קנאות שבאה באופן אחר היא נוראה יותר מכל” כדברי קודשו של הגאון מוילנא: “השי”ת שונא המקטרג על בניו” אף הקדושים”. יש על זה דברים נוראים אצל חז”ל. לעומת זאת” כשיוצא פינחס בגבורה של קנאות” הרי זה מתוך העדה – מתוך תורה. ככל שאנו מרבים בשקידת התורה ובאהבתה” באור תורה וקדושת תורה” ככל שנרבה ב”יגדיל תורה ויאדיר”” יותר נזכה להפיץ אור בצורה צודקת נכונה ואמיתית” מתוך העדה” מתוך תורה” אל כל מלוא רוחב ארצנו ומתוך כך על כל כלל ישראל כולו. ונזכה להחזרת השכינה לציון בשלמותה” ולגילוי אור חדש על ציון שכולנו נזכה לו .