מי מפחד ממחלוקת?
מחלוקתו של קורח המובאת בפרשתנו” מהווה ‘סמל ודוגמא’ למחלוקת שלילית אשר ממנה יש להתרחק” ומוגדרת כהגדרתם של חז’ל – ‘מחלוקת שאינה לשם שמים'” כנאמר במשנה במסכת אבות (ה” יז) – “כל מחלוקת שהיא לשם שמים – סופה להתקיים” ושאיננה לשם שמים – אין סופה להתקיים. איזוהי מחלוקת לשם שמים – זו מחלוקת הלל ושמאי” ושאינה לשם שמים – זו מחלוקת קורח וכל עדתו”.
מהתבוננות במשנה זו” אשר ממנה יש ללמוד על מהותה ומשמעותה של מחלוקת בכלל ועל מחלוקתו של קורח בפרט” עולות מספר שאלות:
א – מהי באמת – ‘מחלוקת’?
ב – מה תוכנן ומשמעותן של המילים – ‘לשם שמים'” לעומת – ‘ושאיננה לשם שמים’?
ג – האם משמעות המילים – ‘סופה להתקיים’ ביחס למחלוקת שהיא לשם שמים” היא שסופה ותכליתה של מחלוקת חיובית ורצויה זו היא להישאר מחלוקת? והרי לכאורה המחלוקת היא דבר רע שיש להיזהר מפניה ולהתרחק ממנה עד מאוד” שהרי – ‘אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום'” ‘שלום’ שהוא לכאורה היפוכה הגמור של ה’מחלוקת’?
ד.הדוגמא בה הייתה צריכה לכאורה המשנה לנקוט ביחס ל’מחלוקת שאיננה לשם שמים'” היא – ‘מחלוקת קורח ומשה’ שהם אלה שהיו בשני צידי המתרס של המחלוקת” ומדוע אמרה המשנה ביחס למחלוקת שלילית זו – ‘זו מחלוקת קורח וכל עדתו'” איזו מחלוקת הייתה בין קורח לעדתו” והרי לכאורה קורח ועדתו היו באותו הצד במחלוקת כנגד משה ואהרון שהיו בצד השני שלה?
הסבר:
‘מחלוקת’ – שורשה של המילה ‘מחלוקת’ הוא ‘חלק'” אשר כשמו כן הוא – הוא רק חלק משלם” חלק המבטא ממד יחודי שאותו יש צורך לגלות מחד” ואותו יש לצרף ל’חלקים’ אחרים מאידך” על מנת לקבל את ה’שלם’ האמיתי הכולל בתוכו את כל ה’חלקים’ כולם.
על כן” היות שעולמנו מורכב מ’חלקים’ רבים – פרטים אינסופיים” הן בממד הרוחני והרעיוני והן בממד החומרי והמעשי” הן בממד הטבע והן בממד ההיסטוריה” הכרחי הדבר שתופענה מחלוקות רבות בכל תחומי החיים” מחלוקות המבטאות ‘חלקים’ – צדדים שונים הנמצאים בשלם והכלולים בו” שהרי כל ‘חלק’ ‘מביט ומגיב’ אל המציאות לפי חלקו – אופיו ותכונתו היחודיים לו” ורק לו.
לפיכך” אין להיבהל ממחלוקת” ובוודאי שאין להתכחש לה או לברוח ממנה” כי הרי זהו אופיו ותכונתו של עולמנו” זהו ה – ד.נ.א ממנו הוא מורכב” שהרי כל ‘חלק’ רוצה לצאת אל הפועל ולממש את תפקידו…
‘לשם שמים’ – למטרת ‘שמים'” וכביאורם של חז”ל את המילה – ‘שמים’ והביאם רש’י (בראשית א” ח) – “שמים – אש ומים” שערבן זה בזה ועשה מהם שמים”. מה משמעות הדברים?
כאמור” עולמנו מורכב מחלקים שונים ואף מנוגדים והפוכים זה מזה. הדוגמא הטובה ביותר הנמצאת בעולמנו לשני ‘חלקים’ – ממדים המנוגדים זה לזה וההפוכים זה מזה באופן קיצוני בעולם הטבע” הם האש והמים. האש והמים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת” שהרי כאשר יש אש אין מים” וכאשר יש מים אין אש” כי המים מכבים את האש. אמנם” הסתירה בין הכוחות המנוגדים שייכת רק לעולמנו – העולם הזה – עולם הטבע” שאיננו מסוגל להכיל בתוכו ניגודיות זו. אך לעומת זאת בעולם הרוחני-האלוקי” שלמעלה מהטבע (אשר ממנו השתלשל עולם הטבע) – בעולם המקורי – עולם ה’שמים’ – ה’אש’ וה’מים'” שם נמצאת האחדות האלוקית בשלמותה” כי שם מתגלה הקב’ה כמקור הכל ותמצית הכל” הכולל בתוכו את הכל ללא גבולות וללא סתירה.
היוצא מכך” ש’מחלוקת לשם שמים'” היא כאשר כל חלק מסך כל החלקים מכיר ומעריך את ‘חלקו’ היחודי והמיוחד ומשתדל להוציאו אל הפועל באופן נכון ומדויק ללא מיעוט וללא הפרזה” תוך ‘נתינת מקום’ להופעתם של שאר החלקים אשר גם הם רוצים לצאת אל הפועל באופן הראוי. ‘סופה להתקיים’. מחלוקת כזו סופה להישאר מחלוקת – להתקיים” כי בסופה של ההיסטוריה יופיע ה’שלם’ האמיתי הכולל את כל החלקים בהופעתם ה’חלקית’ והמדויקת…
לעומת זאת” כאשר ה’מחלוקת איננה לשם שמים'” דהיינו כאשר חלק אחד או יותר לא מכיר ולא מעריך את חלקו האמיתי המדויק” אלא מחשיב את עצמו יתר על מידתו” ו’מנפח’ את עצמו באופן מדומה לחלק ‘גדול יותר’ מחלקו האמיתי” עד כדי התפשטותו ופלישתו לתחומם של ‘חלקים’ אחרים” חלקים אשר ברצונו לצמצמם או אף לבטלם” כקורח ועדתו שניסו לבטל את הצד השני של המחלוקת – משה ואהרון” כי לא ראו בהם ‘חלק’ מה’שלם’ כדבריה המדויקים של המשנה באומרה – ‘מחלוקת קורח ועדתו’ ולא ‘קורח ומשה'” מחלוקת כזו – אין סופה להתקיים” כי כאשר יגיע העולם למטרתו האמתית יופיע כל חלק בגודלו האמיתי והמדויק.
המחלוקת” אם כן” אינה מציאות מקולקלת” אלא גילוי האידיאל האלוקי שבעולמנו המתגלה דרך החלקים השונים” ובלבד שתהיה לשם שמים – לשם השלמות האמיתית המכילה בקרבה את כל החלקים לגווניהם השונים בדייקנות ובהרמוניה…
