זבח משפחה

זבח משפחה
הרב חגי לונדין
ליל הסדר מתקרב. הלילה שאמור להיות הלילה הנפלא ביותר בשנה. המשפחה כולה יושבת יחד ל’זבח משפחה’. קורבן הפסח סובב סביב הגיבוש” או בלשון חכמי ישראל ‘האחדות’. החל מכך שהציווי התורני הוא לשמור על שלמותו הפיסית של הקורבן – “עצם לא תשברו בו” (שמות יב” מו); המשך בכך שיש לאכול אותו במקום אחד – “בבית אחד יאכל” (שם); וכלה באופן ההכנה שהוא “צלי אש” (שם שם ח) – לעומת הבישול המרכך את הבשר” הרי הצלי” המייבש את הנוזלים” גורם לצימוק הבשר ולמרכוזו. זבח המשפחה” שכיום יש לו זכר בשולחן הסדר” אמור ליצור את גיבוש התאים המשפחתיים” מהם נולדת האומה הישראלית בליל הסדר.
הבעיה היא שלגיבוש המשפחתי עלול להיות צד פחות נעים. לעיתים” דווקא המפגש המשפחתי גורם להצפה של מתחים שכל השנה היו רדומים מתחת לפני השטח. לדוגמא: תחרות בין האחים/בני דודים יכולה להיות סמויה אולם מורגשת מאד בליל הסדר. ההשוואה מה כל אחד הספיק/לא הספיק השנה; להיכן התקדם; ו”הבן שלי קיבל השנה תפקיד חדש” – כל המשפטים הללו אינם מוסיפים בריאות לאף אחד. דוגמא נוספת הן סתם שאלות של ‘נשמות טובות’: “מתי כבר תתחתני”?; “עוד לא סיימת את התואר?”. לעיתים החיכוך המשפחתי מגיע לשיאו ללא שום משפט מכוון. לדוגמא: כיצד מרגישים בני זוג חשוכי ילדים כאשר הם שומעים את האחיין הקטן שר את ארבעת הקושיות?
לחמוק מליל סדר משפחתי אינו הפיתרון (וגם אינו אפשרי בדרך כלל)” אולם ניתן להתמודד עם המתח בכמה אופנים: א) הצפת מודעות. רבות מן הפגיעות הללו נעשות מחוסר תשומת לב ולא דווקא מתוך כוונה רעה. יתכן ששיחה מקדימה של עורכי הסדר עם דודה חסרת טקט יכולה למנוע הרבה עוגמת נפש; ב) למצוא מראש נושאי שיחה שלא יגרמו למתחים משפחתיים. היכולת לנווט את השיחה בליל הסדר למחוזות ‘ניטראליים’ היא משימה מאתגרת אולם אפשרית. החל מנושאים אידיאליים כמו יציאת מצרים” והמשך בנושאים כדוגמת חוויות מטיול או מספר טוב שקראנו (או מזג האוויר בדרום-מיקרונזיה); ג) לנסות לייצר פעילויות משותפות ולא סוליסטיות. לדוגמא: לעודד את הילדים להצגה בה כולם נוטלים חלק; הבטחת פרס ‘לכל מי שמקשיב’ ולא רק ‘למי שיענה את התשובה הנכונה’ (במקרה האמור לעיל” של זוג ללא ילדים” ניתן פשוט לשיר כולם ביחד את ארבעת הקושיות); ד) להעצים את הנקודות המשותפות לכל בני הבית. הסבא והסבתא” כדוגמא” הם הציר של המשפחה. חוויות של הדור המבוגר אינן מאיימות על אף אחד מבני הבית” אדרבה” הם משמשים כמכנה משותף” ומחברים את המשפחה למטרה המקורית של ליל הסדר ‘והגדת לבנך’. לפנות לסבא ולסבתא את מרכז הבמה בשולחן הסדר” לעודד את הילדים לדובב אותם – כל אלה מאפשרים לליל הסדר להיות מה שהוא: לילה שמסדר ומחבר ולא מפזר ומפריד.
חג שמח