ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקרא
פרשה נוכחית: צו
 


מסיכות בכלל ובזוגיות בפרט ב'

אסתר אברהמי

בשבוע שעבר, קראנו על מסכות הכרחיות חיוביות, שליליות, ועל מסכות לא מודעות בנישואין. הדגמתי מסכות לא מודעות של בני זוג, כאשר האשה עם מסכת הילדה והאיש עם מסכת ההורה.
ברצוני להדגים מסכה ששכיחותה רבה. מסכת הכעס במקרה זה של האיש ולעומתה מסכת הריצוי, במקרה זה, של האשה. כעס, הוא למעשה "תחפושת" לרגשות אחרים שקשה לשאת אותם או לבטא אותם בגלוי, כגון חוסר ביטחון, חוסר אונים, קנאה, פחד, עלבון וכד', והדרך השגויה להשתחרר מהם, היא באמצעות השלכת כעס על האחר. ייתכן שעקב רגישותו הגבוהה של הכועס, הוא חושש להיפגע ולכן הוא עוטה מסכת הגנה שדרכה הוא נראה מחוספס וקשה. אפשרות נוספת, ייתכן שבילדותו השיג את מבוקשו על ידי כעס והתפרצויות והוא ממשיך כך גם בגילו הביולוגי המבוגר. כי הרי "רק כך" ניתן למלא את רצונו. אדם עם מסכת הכעס, בדרך כלל מזמן לחייו אישה שעוטה מסכה של מטפלת ו/או מרצה (ה"אני המזויף") שנכנעת לכעסו, "רק שיירגע ושיהיה שקט בבית". במשך הזמן, היא תרגיש עומס, כעס מופנם כלפיו וחוסר אונים. בתהליך טיפולי, היא תהיה מודעת למסכת הריצוי ותרשה לעצמה לבטא את אישיותה האמיתית. גם הוא ילמד שישנן דרכים טובות וראויות שבהן יוכל להשיג את מבוקשו, ללא כעסים בהתאמה לצרכים ההדדיים.
יש מסכות שברובן הן מודעות, כאשר בני הזוג מעדיפים ביחד לעטות על עצמם, גם במחיר הידיעה שהן מזיקות לנישואיהם. הן מעידות בדרך כלל על חוסר ביכולת התמודדות ו/או פחד שחלילה ידעו שיש ביניהם בעיה. הם מודעים לקשייהם ולמרות זאת, בוחרים להסתיר כלפי חוץ.
וישנן מסכות של בני זוג שמסתירים את עולמם הפנימי. הם אינם משתפים באופן גלוי וישיר ברגשותיהם, צרכיהם ורצונותיהם, מתוך חשש שמא יפגעו. זה קורה כאשר ישנה רמת חרדה גבוהה, צורך בשליטה וקושי להיות בקרבה ואינטימיות, עקב חשיפת החסרונות, החולשות, או אמונות ומיתוסים שאומצו מגיל צעיר. לדוגמא:

מסכה רציונאלית - המסתירה עולם רגשי, המתפרש בעיניו כחולשה או כפרימיטיבי.
מסכה של הפגנת כוח, ביטחון עצמי, או התנשאות - המסתירה חוסר הערכה עצמית.
מסכת השליטה - שמסתירה חוסר הנהגה אישית, וההערכה העצמית תלויה ביכולת השליטה באחרים.
מסכה של נחמדות- כדי להיראות בסדר, כאשר פנימה יש כעס גדול על תחושת הניצול מבן הזוג.
מסכות מודעות כגון אלה, כשהן מצויות בזוגיות, מאפשרות בטווח הקצר התעלמות מההתמודדות האישית ונותנות תחושה של כביכול "יהיה בסדר". נזקי ההתעלמות מתגלים בטווח הארוך, כאשר כבר לא ניתן לסבול את המצב. הקושי של בני הזוג לשוחח בפתיחות ובגילוי לב, יוצר ביחסים מתח, לחץ, עמימות, כעס, אכזבה, תסכול, כאב וצרכים לא מסופקים. הקונפליקט ממשיך לבעבע מבפנים, בלי יכולת להשתחרר ממנו ובלי פתרון מספק, דבר שיכול לגרור אחריו מריבות וויכוחים גם על נושאים שוליים ושטותיים.
אין זה אומר שכדי להיות גלויים, אפשר לומר איך שרוצים, כל מה שחושבים, באופן שעלול לפגוע. ניתן לומר את הדברים, תוך שמירת הכבוד של הזולת וביטוי הערכה כלפיו.
אנשים שואפים בטבעם לחיות את המהות האמיתית שלהם. החיים במסכות מיותרות, הם חיים בזיוף, המרחיקים את האדם מהמהות ומה"אני האמיתי" שלו. ככל שהפער בין העולם הפנימי האמיתי של האדם לבין התנהגותו כלפי חוץ גדול יותר, כך הקושי הנפשי רב יותר.
המסכות בזוגיות, שאינן מאפשרות דיאלוג פתוח ואמיתי, עלולות לדחוף את בני הזוג למקומות שליליים שבהם יחפשו מענה חלופי לצרכים שאינם מסופקים במרחב היחסים הזוגי. באופן כזה, התסכול רק גובר ומחריף עם הזמן והקשר הזוגי מתערער.
לסיום, מסכות הן חלק בלתי נפרד מחיינו. יחד עם זאת, עלינו להתאים אותן לסיטואציה המתאימה וברמת חשיפה, התואמת את העולם הפנימי האמיתי. באופן כזה, ניתן לחיות בחיים בכלל ובנישואין בפרט, מתוך חופש בחירה, שמחה, שקט נפשי ויחסים מספקים ואיכותיים.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: