“ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק” (כא ט). רש”י מפרש ‘מצחק’ “לשון רציחה… שהיה מריב עם יצחק על הירושה ואומר: ‘אני בכור ונוטל פי שניים’ ויוצאים בשדה ונוטל קשתו ויורה בו חצים”.
תגובתה של שרה אמנו לניסיונות הרצח של ישמעאל “ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק” (יא). למרות הקושי של אברהם אבינו אומר לו הקב”ה: “אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע” (יב). “שמע בקולה – בקול רוח הקודש שבה” (רש”י שם).
נכון לעכשיו” מאז היה ישמעאל יורה בקשתו על יצחק במטרה להורגו עברו אלפי שנים” ולצערנו הניסיונות הללו לא פסקו ואינם פוסקים” אלא שהקשת והחיצים התחלפו בטילים. הקשת והחץ נחשבו בעבר הרחוק כנשק תלול מסלול” שבא לפגוע באויב מרחוק” כי לא רצו להילחם פנים אל פנים בחרבות מחשש שמא יפסידו במלחמה. והטילים גם הם נשק תלול מסלול כי אויבינו אינם מעיזים להתנפל עלינו בקרב חזיתי פנים אל פנים” כי טעמו את נחת זרוענו במלחמות מאז הקמת המדינה” מלחמת השחרור” סיני” ששת הימים יום הכיפורים לבנון” ועופרת יצוקה. מטרתם של הישמעאלים בעבר והערבים בהווה היא אותה מטרה” לנשל אותנו מארץ ישראל” ארץ חיינו” הארץ שהשי”ת בחר בה למושב לו. הניסיונות לכבות את אורם של ישראל בארץ ישראל ח”ו על ידי אויבינו הם בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך. במלחמה זו אנו ננצח בע”ה כפי שהובטח לנו על ידי הקב”ה בשבועה לאבותינו. ואנו מחויבים להתחזק מבחינה צבאית וכלכלית” ומעל לכל להתאחד כולנו כאיש אחד בלב אחד כנגד אויבינו ולהשיב מלחמה שערה – להסיר מעלינו את איום הטילים הקרובים והרחוקים” ולשמוע לקולה של שרה אמנו “גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק”.
מהמצפה לישועה השלמה