ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקרא
פרשה נוכחית: צו
 


"בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ" - שיחה לפורים

הרב אלישע וישליצקי

פרשה ונפש בחבלי משיח
שיחות הרב אלישע וישליצקי זצ"ל לפרשת השבוע
"בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ"
שיחה לפורים התשע"ח


ויהי ידיו אמונה
בקריאתנו בפורים, גם בפרזים וגם במוקפים, מלחמת עמלק עומדת ברקע.
על השורש והמגמה של מלחמת עמלק ניתן ללמוד מהפסוק: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ ". מה משמעות המילים 'ויהי ידיו אמונה'?
אומר רש"י שכל החשבון של עמלק היה בנוי על חכמת הכוכבים, על החכמה האנושית שכביכול יודעת לחזות עתידות. לפי חכמת הכוכבים של העמלקים, ניתן לחזות לדוגמא כי מחר בשעה חמש כשמתקרבת השקיעה - הם הולכים לנצח. אבל, לדברי רש"י, "ויהי דיו אמונה" - ידיו של משה רבנו היו פרושות לשמים באמונה, ותפילתו הייתה שהשעה חמש לא תגיע. רש"י יכול היה לומר שתפילתו של משה הייתה - שגם אם תגיע השעה חמש ננצח, אבל בפירושו זה בחר להבליט על מה הייתה המלחמה.
מלחמת עמלק היא מלחמה על האמונה, על השאלה האם יש בעל בית לעולם, האם אלוקים מחייה ומשגיח, והאם הוא האחראי על הכול, או שמא בשר ודם? לקרב הזה יש משמעויות בימים ההם וגם בזמן הזה. ולכן ממילא, ככל שהנס גדול יותר, קידוש שם שמים גדול יותר, והניצחון הגדול ביותר על עמלק הוא כשהשעה חמש, שהם חשבו שתגיע, אינה מגיעה.
את זה צריך לכתוב זיכרון בספר, ולשים דווקא באזני יהושע ; אוזניים מקשיבות, בניגוד לאוזניים של המן. אוזניים המקשיבות לקול האלוקי הנמצא, הדובר, המחייה, מבעד למציאות הטבעית.
בך בטחו אבותינו
פרק כב בתהלים נאמר לפי דברי חז"ל על ידי אסתר המלכה , שיסודות רוח הקודש של דוד המלך, עמדו לה בשעה שעמדה בצומת הגדולה: האם לדאוג לעצמה, לטובתה, לצניעותה, או האם למסור את נפשה על מלחמת עמלק. בשעה קשה זו אמרה אסתר המלכה בלי זיוף ובישרות, את האמת: "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם ".
הגר"א, בספריו 'אבן שלמה' ו'קול התור', מרחיב את הדיבור על כך שבחבלי משיח מלחמת עמלק תהיה מלחמה על המידות, מלחמה בזיוף. אומרת אסתר: אני מצדי, מצד שכלי, מצד רצוני, מצד בקשתי, מצד כשרונותיי - "אנכי תולעת ולא איש". כך למדה מדוד המלך. ואין זה מפריע לה להגיד: "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל ", פסוק שאנו אומרים בבוקר, בקדושת "ובא לציון"; אתה, הקדוש ברוך הוא, נותן כוח, אנחנו משרתים שלך, אנחנו חיילים שלך. אתה תיתן לנו את הכוח להילחם.
לכן אומרת אסתר: "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ ". עד היום, אלפי שנים, אנחנו אומרים בתפילה את המילים "ולא נבוש כי בך בטחנו". אנו רוצים להבין נכון מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו. אנו רוצים לשרת אותו נכון. רוצים למחות כל זכר של גאווה, שנאה, כוחניות ואכזריות, מן הלב שלנו ומהנפש שלנו.


שמחת פורים באמת
מי אנחנו באמת, בלי זיוף? שתיה בפורים חשובה אבל בלי זיוף, בלי ביטויים חיצוניים שלא מתאימים ללב. גם במשלוחי המנות אנו רוצים לבטא את הלב האוהב, את הערבות ההדדית האמתית.
כל ההבנה שלנו בפורים, במאות השנים האחרונות, הולכת ומתפתחת, לראות את הנסים בארץ ישראל, במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו. אי אפשר להבין את המגילה, את פורים ואת מלחמת עמלק אם נשארים אנשים פרטיים, כשהכול מתחיל ונגמר רק בי, ביוזמות שלי ברעיונות שלי, בדמיונות שלי. פורים הוא זמן של "ואנכי תולעת ולא איש". זה מביא הרבה שמחה, הרבה חידוש, הרבה גבורה, כמו שכותב הרב קוק באורות הקודש .
***
יזכה ה' את כל העם, הן היושב בציון, והן היושב, זמנית, בחוץ לארץ. לראות עין בעין בשוב ה' ציון. לראות מה באמת מחולל הקב"ה בטרם כל יציר נברא, ולנסות להיות מסוגלים לשרת אותו בשמחה.
פורים הוא יום שמח. גם ביום הכיפורים אנחנו משרתים אבל השמחה בו היא בכובד הראש. בפורים אנחנו לוקחים את החיוך, את הערבות ההדדית, את הריקוד, ומעלים אותם, מקדשים אותם. "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ".
ייתן ה' כוח לפרזים, למוקפים ולכל אלה שרוצים ועושים, מתוך השתדלות אמתית, לחבר את כולם. ייתן ה' לכולם שמחת פורים אמתית, ויהיה יום הפורים הזה, לכם ולנו ולכל בית ישראל, חג שמח, מרומם, מחדש אור חדש על ציון.








מאמרים נוספים מעלון פרשת תצוה תש"פ:
לך כנוס את כל היהודים - הרב דב ביגון
שו"ת משלוח מנות - הרב שלמה אבינר
בניין וכלים - הרב דוד לנדאו
משמעות הקבלה ברצון - הרב יורם אליהו
"כבשים" אנחנו! - הרב ערן טמיר
לחץ חיצוני - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: