מְגִלַּת דָּוִד 66
חָזַרְתִּי לְצִקְלָג מִמִּלְחָמָה נֶגֶד עֲמָלֵק” וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאוּכַל לָנוּחַ קְצָת[1]” אֲבָל הִנֵּה מַגִּיעַ אִישׁ מִמַּחֲנֶה שָׁאוּל” בְּגָדָיו קְרוּעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ[2]. נִבְהַלְתִּי.
– מֵאֵיפֹה אַתָּה בָּא?
– נִמְלַטְתִּי מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.
– מָה קָרָה?? סַפֵּר לִי!
– הָעָם שֶׁלָּנוּ בָּרַח מִן הַמִּלְחָמָה” הַרְבֵּה נָפְלוּ” גַּם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵתוּ.
– אוֹי וַאֲבוֹי[3].
הִתְמוֹטַטְתִּי לְגַמְרֵי.
– סַפֵּר לִי אֵיךְ זֶה קָרָה?
– הַפְּלִשְׁתִּים הָיוּ רַבִּים וַחֲזָקִים מֵאִתָּנוּ” וְעַל אַף הַגְּבוּרָה הַצְּבָאִית שֶׁלָּנוּ” וּבִמְיֻחָד שֶׁל שָׁאוּל מַלְכֵּנוּ וּבָנָיו” לֹא הִצְלַחְנוּ לִגְבֹּר עֲלֵיהֶם. הֵם תָּפְסוּ אֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו שֶׁל שָׁאוּל” שֶׁהָיוּ בְּקִדְמַת הַחֲזִית” יְהוֹנָתָן” אֲבִינָדָב וְמַלְכִּישׁוּעַ” וְהָרְגוּ אוֹתָם. וְאָז הִתְחִילוּ לְהִלָּחֵם בְּשָׁאוּל הַמֶּלֶךְ. הוּא לָחַם בִּגְבוּרָה וּבְאֹמֶץ” אַךְ הֵם יָרוּ עָלָיו חִצִּים מֵרָחוֹק וְהוּא נִפְצַע קָשֶׁה.
שָׁאוּל הֵבִין שֶׁעוֹד מְעַט יִתְפְּסוּ אוֹתוֹ וְיִקְּחוּ אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי” שָׁם יִתְעַלְּלוּ בּוֹ. אָז הוּא אָמַר לְנוֹשֵׂא כֵּלָיו: שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּדְקֹר אוֹתִי” כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶפֹּל בִּידֵיהֶם. נוֹשֵׂא הַכֵּלִים לֹא הֵעִיז לִפְגֹּעַ בַּמֶּלֶךְ” ואָז שָׁאוּל לָקַח אֶת חַרְבּוֹ וְנָפַל עָלֶיהָ[4].
אֵיזֶה גִּבּוֹר! אֵיזֶה צַדִּיק![5]. נוֹרָא! אֲנִי חַיָּב לָנוּחַ מְעַט לִפְנֵי שֶׁתְּסַפֵּר לִי אֶת הַהֶמְשֵׁךְ.
——————–
1. שמואל ב א א.
2. שם ב.
3. שם ג-ד.
4. שמואל א לא א-ד.
5. שו”ע יו”ד שמה ג.