ואני תפילה / יחד יחד כולם קדושה

יש הטוענים שקשה להם להתפלל בבית כנסת במניין” “כי קשה לנו להתרכז” ומדוע לא נתייחד עם בוראנו בבית או בשדה” נעמיק בתפילה ובוודאי תתקבל יותר לפני המקום?”
ריה”ל בכוזרי (ג יט) עונה על כך ואומר” שלתפילה בציבור יש כמה יתרונות: ראשית” ישנו חשש שבתפילת יחיד האדם יתפלל על דבר שהוא טוב לעצמו אך מזיק לזולתו” ואילו בתפילת הציבור לא יתכן שיהיה נזק כזה לאחרים. ושנית” נדיר שאדם יחיד יוכל להפך תפילה שלמה בלא איזה פגם” אך על ידי שמתפלל עם הציבור” אחד משלים את מה שחסר בתפילת השני” “וכך תצא מבין כולם תפילה שלמה בכוונה זכה” ותחול הברכה על הכול”. כך שלכל יחיד יש חלק בהשלמת התפילה הזו.
ביאר זו במתק לשונו הרב אלימלך בר שאול (‘מצוה ולב’ מאמר התפילה): “תפילת הרבים עולה לפני הקב”ה והוא מתעטר באותה תפילה” מפני שהיא עולה בגוונים רבים… משובצים בה כל מיני מרגליות של רגש ובינה מאוצרו הנפשי של כל יחיד כפי שהוא. זה תורם הברקה שכלית” וזה ניצוץ של אש” זה אנחה עמוקה” וזה ביטחון שליו” זה דאגה וזה שמחה… זה צער על ישראל בגלותם וזה המיה של שכינתא בגלותא. זה אהבת הריע וזה אהבת אומה וארצה… וכל הערכים היקרים האלה משתפכים אל תפילת הציבור”. הוא ממשיל זאת לכתר שעשוי מחומר יקר ומשובצים בו כל מיני אבנים טובות מסוגים וגדלים שונים” וכך מכולם יחד יוצא כתר מפואר וכך מתפילת כולם מכל מה שכל אחד ואחד נותן – יוצאת תפילה שלמה. היחיד עם כל עוצמת תפילתו לא יכול להגיע לשלמות הזו אלא רק מתוך היחד יחד זוכים שכולם תפילה קדושה נותנים בשלמות. “כך שתפילת הציבור מייצגת תפילה אחת זכה ושלמה”.
על פי זה אפשר להבין את דברי הזוהר על הפסוק (בתהילים קב) “פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם”. שואל הזוהר מדוע כתוב פנה ולא הקשיב? אלא תפילת הערער זו תפילת היחיד” הקב”ה מהפך ומסתכל בה” כמה רצון יש בה” מי האיש המתפלל” ומה מעשיו וכד'” מדקדקים בו” האם אפשר וראוי לקבל את תפילתו. לכן ממשיך הזוהר ואומר כי צריך האדם להתפלל בציבור כי “לא בזה את תפילתם” לשון רבים. זוהי תפילת הציבור שלמרות שלא כולם מתפללים בכוונה עמוקה” היא מתקבלת. לכן אין תחליף לתפילת הרבים בציבור” במניין” שעולה ומתקבלת ברצון לפני ה’.