ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקרא
פרשה נוכחית: צו
 


'היה כיף' / רויטל שנור

-----



הורים רוצים להיות שותפים בחוויות של הילדים שלהם. בצדק! זה חשוב! חודש אדר מזמן הרבה חוויות ומציף את השאלה - איך אנחנו כהורים יכולים להתעניין נכון בילדים שלנו.

לפעמים יש הורים שמרגישים שהילד שלהם קצת חוסם את הניסיונות שלהם לשמוע ממנו מה עבר עליו היום.

יש סיבות רבות וצורות ביטוי מגוונות לחסימה הזו. בתוך מגוון התופעות, יש תופעה אחת נפוצה שמניסיוני, ניתן במקרים רבים לשנות אותה די בקלות.

התופעה היא - דפוס תגובה. דפוס תגובה הוא תגובה שחוזרת על עצמה. לעיתים באופן אוטומטי. לדוגמא: בכל ניסיון של ההורה להתעניין בקורות הילד, הילד משיב ב'כן' או ב'לא'. או שהוא מגיב כתשובה רק במילה אחת, כמו 'אחלה' או 'סבבה'. במקרה הפחות טוב הילד משיב במשעמם או מעצבן וזהו.


תגובות כאלה לא מלמדות את ההורה רבות. במקום לחוש תחושת שותפות עם הילד הוא חש שהילד חוסם אותו ושומר את החוויות שלו לעצמו. לעיתים, הורים מתייאשים מלנסות...

איך אפשר לשנות את זה? גיליתי שבמקרים לא מעטים, הילד נוטה להגיב בדפוס תגובה להתעניינות ההורה, כאשר ההורה עצמו מתנהל על פי דפוס די קבוע של התעניינות בילד.

למשל: אמא שבאופן קבוע, ברגע שבו היא רואה את הילד בצהרי יום בגן, שואלת אותו: 'היה כיף?' כנראה תזכה למענה של כן / לא. אבא ששואל נער מתבגר ברגע כניסתו הסוערת הביתה: 'איך היה?', כנראה יזכה לתשובה בת מילה אחת. לפחות בשלב ראשון. הדרך לנסות לשנות דפוס תגובה כזה היא לשנות קודם כל את התנהלותנו כהורים.

- ככלל, כדאי מאד להתעניין ספציפית ולא לחזור על שאלות לקוניות באופן רוטיני. שאלות מגוונות וספציפיות כמו: איך היה בהפסקה? או: האם החזירו מבחנים בחשבון? מעודדות יותר שיתוף.
היזהרו משאלות ספציפיות עם גוון חודרני או 'בולש', במיוחד עם מתבגרים.

בנוסף, מומלץ גם לגוון את תזמון ההתעניינות שלנו ולבדוק האם בחרנו נכון את זמני השיח ואת הסיטואציה. ילדים רבים לא אוהבים לשתף בחוויות ברגע המפגש עם ההורה. דווקא בשעת הערב או המקלחת ניתן לעיתים לנהל שיח קולח. ילדים רבים לא מסוגלים לשוחח במצב שבו אנשים נוספים נוכחים וזקוקים לפרטיות, לעומתם, יש ילדים שנהנים לדבר לכמה מבני המשפחה ולא רק להורה. הם מתבטאים בדרמטיות מול קהל קטן ושמחים להתבטא כך.
יש המתקשים לדבר תוך כדי הליכה או פעילות. לעומתם, ילדים אחרים דווקא יעדיפו שיחה תוך כדי פעילות וירגישו פחות חשופים.


מה שחשוב הוא לא להתקבע בדפוס התנהלות לא יעיל שמזמין את הילד לדפוס תגובה לא משתף. נסו לחשוב איך אתם מתעניינים קצת אחרת... שואלים קצת שונה, אולי גם הילד ינסה לענות אחרת. להיפתח...

בהצלחה

רויטל שנור, פסיכולוגית חינוכית ואמא.
להצטרפות לקבוצת הווצאפ 'יש הרבה דרכים לאהוב' שילחו הודעה ל0544320540

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: