ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקרא
פרשה נוכחית: צו
 


ניתנה רשות לרופא לרפא

הרב יורם אליהו

נאמר בפרשה "רק שבתו יתן ורפא ירפא". הגמרא (ברכות ס, א) מלמדת "אמר רב אחא אמר רב, הנכנס להקיז דם אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלקי שיהא לי עסק זה לרפואה ותרפאני כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת, לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו". לדעתו של רב אחא אין לעסוק ברפואות וללכת לרופאים, והטוב ביותר הוא לבקש רחמים מאת ה', אלא שנהגו בני אדם ללכת לרופא, ולכן אומר האדם 'גם אני נוהג כך ופועל לפי מנהג בני האדם'. אביי חולק ואומר שלא ראוי לומר כך, ומביא ראיה לדבריו מתנא דבי רבי ישמעאל שלומד מהפסוק בפרשתנו " 'ורפא ירפא' מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות".
הרב קוק זצ"ל בביאורו עין אי"ה (פ"ט, קפ) מבאר בעומק את מחלוקתם ואומר, שדעת רב אחא היא כיוון שידוע שכוחות גופו של האדם קשורים זה בזה וכן גם כוחות נפשו, ושניהם קשורים גם יחד בקשר חזק. ושום אדם, אף שיהיה הגדול שברופאים, לא יכול לבוא ולומר שהוא מכיר ויודע את כל כוחות הגוף והנפש, כך שגם אם בתחום מסוים הוא מבין מאוד והוא יכול לרפא בעיה מסוימת, יתכן מאוד שהוא גורם קלקול בחלק אחר של הגוף, וזה כבר שקול מול התועלת שהרווחנו מהטיפול בבעיה שהתעוררה, "ועל כן אין להחליט שתהיה הרפואה אמיתית". אמנם אנו רואים שפעמים רבות תקלע חכמת הרפואה אל האמת, אך זהו מנפלאות הנהגת ה' ולכן אנו פונים אל ה' ואומרים, בעצם רק אתה הוא הרופא הנאמן, ולפניך גלויים כל רזי הגוף והנפש "ורפואתך אמת בלי שתגרום הפסד למקצוע אחר".
בא אביי ומלמד, אין לנו לחשוש כל כך מהדברים הנסתרים שאנו לא רואים, כי בדרך כזו אתה מבטל את כל עמלו של האדם לתיקון הגשמי והרוחני. אם יחשוש האדם באופן מתמיד שמא כל פעולה טובה שהוא עושה ומשכלל בעולם עלולה לגרום להפסד בדבר נסתר שאין אנו יודעים עליו, הוא לא יעשה דבר, ותיקון העולם ושכלולו יתעכב מאוד, אלא המידה האמיתית היא שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות "והתורה נתנה רשות לרופא לרפאות בהיותו בקי במקצוע שלו, ואין להרפות ידי העמלים בתיקונו של עולם בחששות של מסתרים". ומביא הרב פסוק ממשלי לחיזוק דבריו "כי ה' יתן חוכמה מפיו דעת ותבונה", שהתפתחות שכלו של האדם, וכל תולדות ההמצאות שהאדם ממציא ומפתח בעולם הוא "דבר בעתו, הכל מעשה ה' המתראה לפי צרכי האדם בעתותיו ודורותיו", שנועד להביא את האדם למדרגה רמה ומדויקת יותר.
מרן השולחן-ערוך ביור"ד סימן שלו' פסק להלכה כאביי וכתב, "נתנה התורה רשות לרופא לרפאות ומצוה היא ובכלל פיקוח נפש הוא ואם מונע עצמו הרי זה שופך דמים..." שנזכה לפעול עם אל לתיקון המציאות ולרפואתה השלמה בגוף ובנשמה.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: