הגמרא במסכת שבת (פו א) אומרת שכשמשה רבינו עלה להר סיני לקבל תורה” “בהשכמה עלה ובהשכמה ירד “. כלומר מוקדם בבוקר עלה לקבל את התורה וכך עשה כשירד מההר.
הרב קוק זצ”ל בפירושו עין אי”ה שבת ( ח”ב עמ’ 168) מבאר שלימוד עמוק ביחס לתורה אנו לומדים במאמר זה. כי התורה שניתנה למשה מתוך נבואה של אספקלריה מאירה” היא המקור של הכל” מקור ההוויה של כל העולמים” היא מחיה את הכל” היא המשפיעה על הכל” וממילא אין לה צורך לקבל איזו השפעה” מהחיים” מהסביבה” מהמציאות. כי התורה אינה מושפעת ולא משתנה מהמציאות” אלא היא התוכן והמגמה של המציאות. לכן אילו היה מתחיל היום” אילו הייתה מתעכבת הופעת התורה” עשויים היו חיים אלו להיות חיים שאינם נקיים” חיים שמושפעים מגורמים חיצוניים לתורה ולמגמתה.
לכן משה עולה בהשכמה כשהמציאות עדיין לוטה בערפל” רדומה” ואז שפע התורה שמשה מקבל נקי מכל השפעה זרה ויש בכוחו של אור התורה הזה “להחיות את החיים” לקיים את ההוויה” לחדש את היצירה” לעדן את העשייה ולהעלות את הבריאה…”
וכך גם הדבר בירידת התורה למציאות” לעולם הזה” אם תתעכב הופעתה” אם יתחיל היום כבר להופיע” עלול אור התורה הגדול הזה שבא לתת חיים” דרך וכיוון לאומה” לעולם” להיות מוגבל” מושפע מגורמים חיצוניים שאינם שייכים לתורה בטהרתה. לכן גם ” בהשכמה ירד”” להראות שכמו שנתינתה” הייתה רק משמי שמי קדם” מן השמים” תורת אמת” תורה תמימה” שעומדת מעל החיים” כך בהופעתה” אין שום ירידת ערך מכך שהיא יורדת למציאות” שום דבר חיצוני לא משפיע עליה” אלא בטהרתה היא יורדת למציאות ומחדשת את החיים באור עליון מאוד ונותנת להם ערך ומגמה אמיתיים.
פרשת יתרו נקראת גם “מתן תורה קטן’. ניתנת לנו הזדמנות נוספת לעמוד למרגלות הר סיני” להכריז “נעשה ונשמע” לקבל עלינו אור תורה ומצוות. וחייבים אנו לקבלה בידיעה שהיא תורת חיים” שהיא מאירה את כל אורחות חיינו ועל-פיה”אנו צריכים לכוון את כל השאיפות והתוכניות לחיים” כמו שכותב הרב קוק על המשנה באבות” א” א (עולת ראי”ה” ח”ב. עמ’ קנט): “משה קבל תורה מסיני”” “תורה – הוראה יצאה לישראל” לא (רק) חזון לב… לא התרגשות נפשית…”. זו לא תורה שבאה רק להדריך איזה מצב מקרי או זמני של יחיד או אפילו של ציבור” “כי-אם הוראה” תורה המורה את המציאות” המורה את החיים” המורה את הנשמה… המורה את הפרט” המורה את הכלל” המורה את הדור” המורה את העולם” המורה דור דורים” המורה עולמי עולמים”.