חשיבות העיתונות וסכנותיה הרוחניות / הרב ברוך אפרתי

“ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש” – זהו עיקר התורה” הייעוד שאליו אנו מכוונים כאומה.
על המושגים הערכיים בפסוק – ה’כהונה’ וה’קדושה’ – אנו למדים בבתי המדרשיות” ובהם נהגה יומם ולילה. הכהונה והקדושה הם מושגים אידיאיים הדורשים מאתנו להתקדש ולהתעלות בתמידות כלפי שמיא” בעמל תורה” ביישור המידות ובקיום המצוות – קדושה אנו מבקשים.
והנה להשלמת מושגים עליונים אלו” עומדים המושגים ‘ממלכה’ ו’גוי'” המבטאים את האופן המלא שבו ניתן להביא להופעת הקדושה והכהונה בעולם” כך שלא יישארו אמורפיים אלא יתממשו בעולם הזה. חידושה של תורת ישראל מהאמונות כולן” הוא העובדה שקדושה שזורה בעיקר בציבוריות ולא בפרטיות. בממלכה כללית ולא בבידוד אישי. בגוי כולו ולא באזרח היחיד. בעולם הזה ולא בעולם התיאוריה. גם לפרט יש מקום” אך הוא משני לערך הכללי” למערכת הציבורית הממשית והאדירה.
הדרך היחידה להופעת הקדושה והכהונה בעולם היא ע”י הקמת ממלכה משוכללת ומגוונת לגוי גדול” ממלכה אשר תביע את הערכים האלוקיים ברמה הציבורית” וכלשון מרן הרב קוק – “למילואה של שאיפה זו צריך דווקא” שציבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית” ברום התרבות האנושית…למען דעת” שלא רק יחידים חכמים מצוינים” חסידים ונזירים ואנשי קודש” חיים באור האידיאה האלקית” כי גם עמים שלמים” מתוקנים ומשוכללים בכל תקוני התרבות והישוב המדיני” עמים שלמים” הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות” מן רום האינטליגנציה האמנותית” הפרושית” המשכלת והקדושה” עד המערכות הרחבות” הסוציאליות” הפוליטיות והאקונומיות” ועד הפרולטריון לכל פלגותיו” אפילו היותר נמוך ומגושם”.
אולם יש לדעת מה זה אומר בפועל. דרישתה של התורה מאתנו להיות ממלכה משוכללת ותרבותית” כוללת בהכרח מערכת תקשורת בין האזרחים” מערכת המייצרת תרבות מגוונת ונותנת לה במה. וחלק ממערכת זו” היא העיתונות.
האופי האלוקי שלנו” תורת ד'” מופיע בתוך מדינה וחברה רב גונית ומרובת פנים” כאשר כולם יונקים את כוחם וערכם מהתורה הקדושה. כך מתגלה שם השם בשלל צבעים ואופנים” בשלל התייחסויות. הרופא” החייט” הרב” האומן” חבר הכנסת והחנווני – כולם מביעים את שם השם באישיותם כאשר היא בנויה על הקודש ויוצאת אל הפועל בטהרה בציבור.
אולם” כידוע מדברי המהר”ל” ככל שפוטנציאל הקדושה גדול יותר” כך ההעדר והצדדים השליליים מתגברים יותר למנוע את הופעתו. ועל כן” דווקא מכיוון שהעיתונות הישראלית היא מקום עם פוטנציאל של קדושה” מקום שבו מתגלה תרבותנו ומתחולל השיח החברתי” מקום שבו באים לידי ביטוי הגוונים המרובים והדעות של כולנו – דווקא משום כך – אם יש חסרון בקדושה ובכהונה” אם חסר המבוא של יראת השם טהורה לעיסוק העיתונאי” אזי מופיע בעיתונות לא הצד העדין והאלוקי שבנו כי אם מגוון התאוות והיצרים היותר נמוכים” והיא הופכת מקדושה למסואבת ואסורה.
על כן” עלינו כציבור לתבוע תביעה עמוקה מהתקשורת הישראלית – בצעי את תפקידך האלוקי. שמשי במה לבירור זהותנו היהודית בארץ ישראל” בכבוד הדדי ובכוונה לשם שמים. חדלי מעיסוקך במכנה המשותף הנמוך ביותר” ועברי לשיח מרומם יותר” חיובי ומקודש. או אז” התקשורת תעבור מהיותה גוף בעייתי מבחינה תורנית” ותתחיל לממש את הפוטנציאל החשוב שיש בה – כלי להופעת הזהות הישראלית המקורית בארצם.