ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


מדוע ילדים אינם שמחים?

הרב אלישע אבינר

מעובד מתוך שיחה של הרב יצחק רוט, מנהל ת"ת ויז'ניץ בעיר אלעד, שהתפרסמה בביטאון "חינוך".
לפני שניגשים לשאלה כיצד לגרום לילד להיות שמח, מן הראוי להבין מה מונע מהשמחה לשרות בליבותיהם של הילדים. באופן טבעי, כאשר ילד נולד, יש בו הכלים להיות שמח ומרוצה. אם הוא איננו שמח, צריך לחדור לשורש העניין ולהבין מה מונע ממנו את השמחה. הסיבות העלולות למנוע שמחה בלב הנער, הילד או המבוגר, הן זהות. כשם שלמבוגר יש עולם פנימי, כך לילד יש עולם פנימי והוא עצום ורחב. כמו למבוגר, גם לילד יש ציפיות ואכזבות משלו. כאשר נלקחו מילד עשרה "גוגואים" והדבר חשוב לו, הוא חייב לזכות ליחס אוהד. אם הוריו או הרב אינם מייחסים חשיבות לכאב שלו, הרי זה דומה לאדם שנלקחו ממנו עשרת אלפים דולר והתורן במשטרה מלגלג על כאבו. אכזבה מסוג זה עלולה לאכול את הילד מבפנים ולתפוח לממדים אדירים.
אמנה ארבע סיבות לאכזבות העלולות למנוע שמחה אצל ילדים.
הסיבה הראשונה שעלולה לפגוע בשמחה היא הנושא החברתי. כאשר ילד ציפה להתחבר עם ילד אחר ולא הצליח או חבר 'בגד' בו, זוהי פגיעה 'אנושה' עבורו. כמובן, לא כל הילדים נפגעים באופן 'אנוש'. כמו אצל המבוגרים, יש ילדים שמסוגלים להתקדם הלאה ללא כל משקעים ויש ילדים שלא. אבל הילדים הרגישים לפגיעות מסוג זה, הם אוכלוסייה ברמת סיכון גבוה. בעיות חברה הן הנושא הראשון המסוגל למוטט את הילד. "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", כלומר, הנושא של 'ואהבת לרעך כמוך' הוא כלל חשוב מאוד בשביל לימוד התורה של הילד. כאשר אין אהבת הרעים, נפגע לימוד התורה של הילד. אם יש לילד בעיות חברתיות, הוא איננו מסוגל להתרכז בלימוד, הראש שלו עסוק בדברים אחרים. לרוב, מנסה הילד לפתור לבדו את בעיותיו החברתיות, אבל אם עובר זמן ואין הילד מצליח להתגבר על בעיותיו, חייבים הוריו לגלות רגישות, לשים לב לבעיה ולהיכנס לעובי הקורה.
להורים יש את היכולת לאתר את העצב בעיניו של הילד, ועליהם לנסות לחלצו מהמצב שאליו הוא נקלע. בדרך כלל בעיות החברתיות אינן דורשות פיתרון דרמתי, זה לא מצריך להעביר את הילד לת"ת אחר אלא די בשיחה איתו ובמתן כלים שיאפשרו לו להתקדם הלאה.
נקודה שנייה המונעת שמחה אצל ילדים הינה הנטייה לציניות. ישנם ילדים, כמו גם מבוגרים, שנטייתם הראשונית היא לאופטימיות. ילדים אלו מסוגלים לראות תמיד את חצי הכוס המלאה. אבל, יש ילדים הנוטים לבחון את העולם במבט שלילי, הביטחון העצמי שלהם ירוד, והנטייה לציניות אצלם בולטת.
אצל ילדים ומבוגרים אלו עובד הדמיון שעות נוספות. לדוגמא, אברך מגיע לאדמו"ר, כולם מקבלים כוס יין מהאדמו"ר חוץ ממנו. מיד הוא מתחיל לפתח תיאוריות "למה כולם כן, ואני לא?", הוא לא ישן לילות בעקבות זאת. בשבוע שלאחר מכן, רק הוא מקבל כוס יין. מיד הוא שואל "למה דווקא אני? מרחמים עלי פה?" ושוב הדבר מדיר שינה מעיניו. אנשים עם מחשבות מסוג זה, חייהם אינם חיים והם תמיד סובלים. כאשר אני נתקל בילד כזה אני בודק אצל הוריו, האם גם להם יש נטיות כאלו, מפני שאם העץ אינו עץ אזי גם הפרי אינו פרי. אם ההורים אינם נותנים את הדוגמא האישית הראויה לילד, יגדל הילד בצורה לא בריאה. אם להורים יש נטייה לציניות, עלול גם הילד לגדול כך ולסבול רבות. ההורים צריכים קודם כל לשנות את עצמם ולתת דוגמא אישית.
הדבר השלישי המונע את השמחה היא הנטייה לפרפקציוניזם. יש אנשים אשר רואים את העולם בשחור לבן: או שהם מאה אחוז או שהם אפס. מאחר שהעולם אינו כך, אדם החושב באופן זה עלול לוותר על פעולות בחייו כדי למנוע מעצמו מצב בו הוא איננו מאה אחוז. דבר זה נכון גם כאשר ההורים דורשים פרפקציוניזם מהילד כאשר הוא לא מסוגל לכך. הם דורשים ממנו את הרצוי ולא את המצוי. נצייר מצב בו ההורים מלבישים את הילד בחליפה הגדולה ממנו בחמש מידות. הילד יהיה עסוק כל העת בניסיון להתאים את החליפה למידותיו, ובהסתרת אי ההתאמה ביניהן. הוא ינסה לקצר את השרוולים, למשוך את הצווארון - כל תיקון יגרום להבלטת חוסר הפרופורציה במקום אחר. לכל ילד יש את החליפה המתאימה לו, ואי אפשר לדרוש ממנו משהו השונה מהתכונות שנטע בו הקב"ה.
צריך לעודד את הילד, ולא לגעור בו כל הזמן. לדוגמא, כאשר מעירים לילד על חולצה בחוץ, פעם אחרת צריך לשבח כאשר חולצתו בפנים "תראה כמה יפה אתה נראה כך". זה הרבה יותר אפקטיבי משלל הגערות. שינוי הנטייה הפרפקציוניסטית נעשה באמצעות שיחות רבות עם הילד או עם הוריו על פי הצורך, על ידי עידוד רב, מחמאות והתאמת ציפיות למציאות.
הדבר הרביעי החשוב על מנת לנסוך שמחה בילד, כיוון שהילד נמצא כיום שעות רבות בביה"ס, צריך לגרום שהילד ירגיש טוב בביה"ס. הת"ת צריך להיות מקום שמח עבור הילד. איך יוצרים ת"ת שמח? חשוב לתת לילד תחושה שהוא איננו עוד מספר בכיתה. הוא חלק חשוב ממנה ואנחנו זקוקים לו. לכל ילד יש המקום שלו. אותה תחושה צריך הילד לקבל גם בביתו. מעבר לכך, צריך שתהיה שמחה ברקע בת"ת. אצלי בת"ת, כל היום פועל טייפ ובוקעים ממנו צלילי מוסיקה. אפשר לראות שישנם ילדים הגדלים בבית שבו לא חסר מאומה - משחקים וצעצועים - ובכל זאת הם הולכים לבית הדל של השכנים, כי שם הם מוצאים את השמחה שהם מחפשים.
חשוב להדגיש לילדים כמה אנחנו בני מזל שאנחנו בריאים, שאנחנו יהודים, שאנו זוכים לקיים מצוות וללמוד תורה, ולחדד להם את זה שוב ושוב כדי שתחדור להם השמחה בלב מעצם מציאות חייהם.
לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill אתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.


תגיות: ילדים



מאמרים נוספים מעלון פרשת וירא התשע"ב:
תמיד בתנועה - הרב חגי לונדין
מאזן אימה - הרב שלמה אבינר
רעיון העקדה - הרב יעקב אריאל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: