פרשת בשלח

שבת שירה הינה מיוחדת בסדר מקראי הקודש” ובסדר עניינם של ישראל ואורייתא. היא נקראת כן על שם הפסוק “אז ישיר משה”. מתוך כך נראה ששירה זאת היא עיקר עניינה ונשמתה של השבת הזאת. מה עניינה של השירה ומה עניינה של פרשתנו? אחרי “שמות-וארא” שהן הכנה ליציאת מצרים” מגיעים ב”בא-בשלח” לתוצאה: מעשה ד’ הנורא של יציאת מצרים וקריעת ים סוף” שהולך ומתגלה מאז ועד הנה לכל הדורות. “ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם”. אנו יוצאים מעבדות לחירות” ואז מתגלה מי אנחנו באמת. מתגלה האמת הגדולה של “עבדי הם ולא עבדים לעבדים” ” מתגלה בכל תוקפה ושכלולה החירות האמיתית של תורה. אחרי השכלול הגדול של קריעת ים סוף” מתחילה עבדות ד’ להופיע” והיא מתגלה בהדרגה” כשם שכל דבר מתגלה בהדרגה. לכן החלק השני של פרשתנו הוא הכנה למתן תורה: “שׁם שׂם לו חֹק ומשפט”. זאת הכנה יסודית תמציתית ל”אלה המשפטים אשר תשים לפניהם”. בפרשתנו מופיע כלל העניין של ישראל ואורייתא” ומתוך כך פרטיה ודקדוקיה של תורה.
בין הניצוצות הראשונים של מתן תורה מופיעה השבת. “ושמרו בני ישראל את השבת” לעשות את השבת לדֹרֹתם ברית עולם”. ישראל הם העושים את השבת. השבת היא עצם היהדות. היא שייכת לפנימיותנו” לעצמיותנו ולחיוניותנו. היא שייכת אך ורק למציאות עם ישראל ולא לגויים. “ולא נתתו ד’ אלקינו לגויי הארצות… כי לישראל עמך נתתו באהבה” לזרע יעקב אשר בם בחרת”. לכן גוי ששבת חייב מיתה” כפי שמסביר המהר”ל ברוב גאונותו ובמתיקות לשונו” שהשבת אינה שייכת לחיים של גוי. שבת היא מעין עולם הבא וכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. לישראל יש אחיזה בעולם הבא” ב”עולם שכולו ארוך”” בנצח” – מה שאין כן הגויים. השבת שייכת לנצחיות” ולעם הנצח. אנו מתחילים להיאחז בתורה דרך דיני שבת והלכותיה: “אל יצא איש ממקֹמו ביום השבִעי”” “את אשר תֹאפו אפו”. השבת שקולה כנגד כל התורה כולה. ישראל” אורייתא ושבת – חד. כל עניין התורה מרוכז בצורה תמציתית בשבת.
אם כן” החלק הראשון של פרשתנו עוסק בגמר תהליך ביטול העבדות והופעת החירות” ומזה נמשך החלק השני” העוסק במעבר אל התורה דרך השבת. הפגישה עם השבת מתחילה בעניין המן: “והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה…”” ובסוף מתגלה יסוד הדבר: “שבתון שבת קֹדש לד'”. בסיום הפרשה: “ויבֹא עמלק וילחם עם ישראל”” שהוא הבירור היסודי של עניין ישראל מצד הֶפְכּם. כל האוצר והשפע הגדול והנפלא הזה של דבר ד’ מרוכז בפרשה שלנו. בשום פרשה אחרת לא נמצא ריכוז וכלילת הכל כבפרשתנו. כל הגלגל הזה של ההתגלות האלוקית” בביטול העבדות וקיום החירות” ובהכנה למעמד הר סיני” מרוכז” סובב ונאחז בשירת קריעת ים סוף .