ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקרא
פרשה נוכחית: צו
 


סידרת 'גמרא באמונה' - חלק י"ג: גבולות אחריות האדם על נזק

נתן קוטלר

מסכת בבא קמא
| נתן קוטלר
מבוא
במאמר זה נברר את השאלות הבאות: מהו גבול אחריותו של האדם? האם האדם אחראי גם על נזקים שאינם בשליטתו? האם ייתכן מצב שהאדם פטור על אונס, אך עדיין נושא באחריות מוסרית לתוצאות? האם מוטלת על האדם החובה להתפלל שלא יזיק באונס? איזו תפילה זו?
האם האדם חייב באונס?
במשנה בפרק שני נאמר: "אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן" (כו, א). בגמרא בסנהדרין מובאת משנה זו בתוספת מילים חשובות: אדם מועד לעולם, בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון" (סנהדרין עב, א). ואם כן, האדם המזיק חייב גם על נזק באונס.
אך בתלמוד הירושלמי מופיעה אוקימתא במשנה הנ"ל שאדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן: "א"ר יצחק מתניתא [=המשנה מדברת במקרה] בשהיו שניהם ישינין, אבל אם היה אחד מהן ישן ובא חבירו לישן אצלו זה שבא לישן אצלו הוא המועד" (ב"ק ב, ח). משמע מדברי הירושלמי שהאדם המזיק פטור באונס.
ואם כן לכאורה ישנה מחלוקת בין הבבלי בסנהדרין (עב, א) שמוסיף על דברי המשנה דהאדם מועד לעולם גם אונס לבין הירושלמי שפוטר באונס!
גבולות החיוב על אונס
התוספות (ב"ק כז, ב ד"ה 'ושמואל' ועוד) מוכיחים שבאדם המזיק ישנם שני סוגים של אונס: ישנו אונס שדומה יותר לפשיעה ולכן הוא חייב, אך ישנו אונס גמור ולכן הוא פטור.
על פי חילוק זה אין מחלוקת בין הבבלי לירושלמי: הבבלי דיבר על אונס שדומה יותר לפשיעה ולכן נאמר שחייב ואילו הירושלמי דיבר על אונס גמור ולכן נאמר שפטור. שהרי הירושלמי פוטר את מי שישן ראשון אם הזיק לשני שהגיע אחריו לישון לידו וזהו מקרה מובהק לאונס גמור. ולכן, לשיטת התוספות נראה שאין מחלוקת עקרונית בהלכה בין הבבלי לירושלמי, שהרי שניהם מסכימים שאונס הקרוב לפשיעה חייב ואילו אונס גמור פטור.
אולם, לפי שיטת הרמב"ן (ב"מ פב, ב) מעיקר הדין האדם מועד לעולם אפילו באונס ולכן האדם המזיק חייב גם באונס גמור. אמנם ישנם מקרים שהאדם המזיק יהיה פטור, אך אין זה משום שבאונס פטור, אלא משום שהניזק פשע. ולגבי הירושלמי הרמב"ן כותב שהראשון לא פטור משום ששיטת הירושלמי שבאונס פטור, אלא משום שהשני פשע שהלך לישון לידו או שהניח כלים לידו.
עלינו לברר האם יש לאדם יש אחריות מוסרית אפילו באונס גמור?
האחריות המוסרית של האדם על אונס
בוידוי ליום כיפור נאמר "על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון". יש לשאול מדוע אונס נחשב חטא?
ר' חיים מבריסק לימדנו "שאונס הוא גם כן מעשה עבירה והפטור הוא רק בעונש, ולכן אנו אומרים על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון, ומביא מהרמב"ם (פ"ה דיסה"ת ה"ד) שאם אנסוהו לע"ז ועבר לא נהרג דאנוס הוא, ומשמע דנקרא עבירה גם באונס" (תשובות והנהגות ח"ד, צז). מכאן רואים את האחריות המוסרית של האדם גם על דברים שאינם בשליטתו.
על האדם להתפלל שלא יזיק גם באונס
הנצי"ב כותב שהאדם צריך להתפלל על כך שלא יזיק בכלל וגם לא יזיק באונס רגיל ואפילו באונס גמור. "דאע"ג [=ואע"פ] דבאמת קשה להשמר ממקרים ופגעים רעים שלא יארע אונס על ידו, מכל מקום יש לאדם לבקש את הקדוש ברוך הוא על זה, וכתיב 'בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ' (משלי ג, ו), פירוש אפילו אורח שאינו מצוי וכבוש להלוך, וא"כ קשה לאדם להזהר בו, מכ"מ הקדוש ברוך הוא יישר. ומשו"ה קרי ליה מבעה, היינו מתפלל" (מרומי שדה ב"ק ג, ב).
היכן מצינו שאנו מתפללים שלא להזיק אפילו באונס?
הרב יעקב עמדין בפירושו לסידור מסביר שייתכן וגם על עבירה שנעשתה באונס האדם זקוק לכפרה שהרי היה צריך להתפלל שלא יבוא לידי כך. והיכן מצינו תפילה זו? הרב עמדין מלמדנו שיש לכוון בתפילה שאנו אומרים בכל בוקר "ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון" (ברכות ס, ב), שלא יארע אונס על ידו. הרב עמדין כותב שתפילה זו מועילה גם לאונס.
בנוסף, הרב עמדין מלמדנו שמי שנמצא במדרגה רוחנית כזאת שיכול להתפלל בעד חבירו ובעד דורו שלא יכשלו אפילו באונס, חייב לעשות כן ולכוון בתפילתו עליהם. הנצי"ב מוסיף שיש להתפלל לא רק על אונס בעבירות שבין אדם למקום, אלא גם על אונס בעבירות שבין אדם לחבירו שלא יזיק לזולת אפילו באונס גמור.
ישנה משמעות נוספת לתפילה שלא להזיק: לשיטת רב שהמבעה זה האדם המזיק, יש לשאול מדוע לא נאמר במשנה במפורש "אדם"? הנצי"ב מסביר שהכינוי "מבעה" שהינו לשון תפילה (ראה: רש"י ישעיהו כא, יב ועוד), מאפיין את אחריות האדם, שהרי האדם נדרש להתפלל שלא יהיה אחד מארבעה אבות הנזיקין.
מדברי הנצי"ב אנו רואים את האחריות הגדולה המוטלת על כתפי האדם שלא יארע תקלה על ידו אפילו באונס ולא יזיק לזולת בשום דרך. אמנם ישנו גבול לאחריות האדם לשלם על נזק, ולכן על אונס גמור הוא פטור (לשיטת התוס'). אך אין גבול לאחריות המוסרית של האדם למניעת הנזק על ידי תפילתו ומעשיו.
***
לתגובות, לקבלת המאמר המלא, שאר חלקי הסידרה והצטרפות למיזם 'גמרא באמונה': העומק האמוני בסוגיות הגמרא בעיון: [email protected]

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: