מְגִלַּת דָּוִד 61
בָּרוּךְ ד’ הִשְׁתַּחְרַרְנוּ מִצְּבָא אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת [1]” וְחָזַרְנוּ לִמְקוֹמֵנוּ בְּצִקְלָג. אַךְ כַּאֲשֶׁר הִגַּעְנוּ לְשָׁם הֻכֵּינוּ בְּתַדְהֵמָה: הַכֹּל נִשְׂרַף” לֹא נִשְׁאַר דָּבָר” כֻּלָּם נִלְקְחוּ בַּשֶּׁבִי” כּוֹלֵל נָשֵׁינוּ וִילָדֵינוּ. לֹא מָצָאנוּ גּוּפוֹת וְכָךְ הֵבַנּוּ שֶׁלֹּא רָצְחוּ אוֹתָם. גַּם נְשׁוֹתַי הַיְּקָרוֹת” אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית וַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית נִשְׁבּוּ.
כַּמָּה נוֹרָא ! בָּכִינוּ בְּכִי מַר” עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָנוּ כֹּחַ לִבְכּוֹת[2].
בְּנוֹסָף” אֲנָשַׁי הִתְרַגְּזוּ עָלַי וְהֶאֱשִׁימוּ אוֹתִי בְּמָה שֶׁקָּרָה. הֵם אָמְרוּ לִי:
– לָמָּה הִצְטָרַפְנוּ לִצְבָא אָכִישׁ?? לוּ נִשְׁאַרְנוּ כָּאן” הָיִינוּ מְגִנִּים וּמַצִּילִים אֶת כֻּלָּם[3].
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא פָּשׁוּט כָּל כָּךְ. אִילוּ לֹא הָיִינוּ מִצְטָרְפִים” הָיוּ חוֹשְׁדִים בָּנוּ שֶׁאָנוּ לֹא אִתָּם” שֶׁאֲנַחְנוּ מְרַגְּלִים.
מָה נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו? אֵין לָנוּ מֻשַּׂג מִי עָשָׂה זֹאת. אֵיךְ נִמְצָא אוֹתוֹ? גַּם אִם נִמְצָא אוֹתוֹ” אֵין לָנוּ סִכּוּי בַּמַּאֲבָק נֶגֶד מַמְלָכָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ. אֲנַחְנוּ רַק שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ.
בִּקַּשְׁתִּי מֵאֶבְיָתָר בֶּן אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן” שֶׁיָּשִׁיב לָנוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּעֶזְרַת הָאֵפוֹד.
שָׁאַלְתִּי אֶת ד’:
– “אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה” הַאַשִּׂגֶנּוּ?”
– “רְדֹף ” כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג” וְהַצֵּל תַּצִּיל”[4].
יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ” וְכַאֲשֶׁר הִגַּעְנוּ לְנַחַל הַבְּשׂוֹר הִמְשַׁכְתִּי קָדִימָה עִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ” וּמָאתַיִם נִשְׁאֲרוּ לִשְׁמֹר עַל הָרְכוּשׁ שֶׁלָּנוּ [5].
כַּמּוּבָן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵיפֹה לְחַפֵּשׂ” אֲבָל מִתְקַדְּמִים הָלְאָה עַד שֶׁנִּמְצָא.
————————-
1. שמואל א כט.
2. שם ל א-ה.
3. שם שם ו. מצוד”ד.
4. שם ז-ח.
5. שם ט-י.