ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקרא
פרשה נוכחית: צו
 


"גדול יהיה כבוד הבית הזה"

הרב אלישע וישליצקי

דברים לכבודה של ירושלים
יום י"ט בכסלו שחל השבוע, הוא כנראה יום מיוחד בגאולת ישראל. הוא גם יום הזיכרון לרבי דב בער ממזריטש, תלמידו של הבעש"ט, שהעביר תורתו לציבור הרחב, ובדומה, הוא גם יום הזיכרון לתלמידו של הרב קוק וממשיך תורתו, הרב משה צבי נריה.
וביום הזה הכירה ארה"ב בירושלים כבירת מדינת ישראל.
נבואות ישעיהו ונבואות נוספות עוסקות בשינוי יחסן של אומות העולם אלינו. וכפי שאומר לנו הנביא עמוס (ג, ג), דבר אינו מתרחש במקרה, אין דבר המזדמן ללא השגחת בורא העולם, הפועל ומשפיע דרך מעשי בני האדם: "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ... כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' דָּבָר, כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים".
'כבוד ירושלים', נרמז בִּצניעות בדיוק השבת, כמו מקומה של ירושלים, כמו דוד המלך הנקשר אף הוא בצניעות. המושג 'כבוד ירושלים' שייך לפי בעל הטורים לתמר (בראשית לח, טו):
"ויחשבה לזונה. איכה היתה לזונה. מה תמר בבזיון ולבסוף בכבוד אף ירושלים סופה בכבוד כדכתיב ולכבוד אהיה בתוכה וזהו זאת קומתך דמתה לתמר".
המצב הראשוני, כמו בסיפורה של תמר, היה עלוב וחסר. רק לפני כמה ימים צייַנו את תכנית החלוקה, שבעיקרה הכירה באפשרות להקים מדינה, את מדינת ישראל (י"ז כסלו). אבל אז חסרה הייתה לנו ירושלים. והנה בי"ט בכסלו תש"י, כתב וחתם דוד בן גוריון על ההכרזה, (שבפועל נאמרה בי"ד כסלו), ובה הכריז על ירושלים כחלק מהותי ממדינת ישראל וכבירתה לנצח!
כבודה של ירושלים אינו צומח אוטומטית. דרוש המון עמל, המון עבודה. לוחמי ירושלים בכל הדורות, חלוצות וחלוצים בכל הדורות, מיישבי העיר העתיקה, פורצי החומות - כל מאמציהם היו בעצם פתח להופעה גדולה של גאולתה של ירושלים, גאולתה של האומה, גאולתה של התורה.
צריך להקשיב לדבר ה'. צריך לשמוח בו. מכוחו ומכוח ההודאה עליו, צריך גם לצפות לאותן נבואות שהנביא חגי עוסק בהן בחודש כסלו, באותם ימים בדיוק, בבנייתו וייסודו של הבית השני, כמאתיים שנה לפני החשמונאים. כ"ד בכסלו הוא יומה של נבואת חגי (ב, י), העוסק אמנם בבית שני, אך פניו, כדברי המלבי"ם (ב, יא) מופנות אל הבית השלישי.
***
חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו. ניעורים מחדש דברי תלמידי הגר"א; האמונה הגדולה בקץ המגולה, כאשר ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, היא גם אמונה של אחריות, של מעורבות שלנו, כתמר, שעם צניעותה פעלה במסירות, מתוך רוח הקודש שבה ידעה איך לפעול.
לנו אמנם אין רוח הקודש במובן הפרטי, חוץ מיחידי יחידים, גדולי הגדולים. אך יש מושג שלמדנו מהחשמונאים, מדברי הרב קוק בשו"ת משפט כהן (סימן קמ"ד) ומעוד מקורות - רוח ה' על האומה בכללה.
נעשה כולנו מאמץ גדול, להיות ראויים להמשך גילוי רוח ה' על האומה בכללה, לגילוי כבודה של ירושלים. עד ועד בכלל נבואת חגי "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן" (ב, יט) וכדברי המלבי"ם שם:
" 'גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון' כי יהיה הוא הבית האחרון שלא יחרב עוד 'ובמקום הזה אתן שלום', ולא יהיה ביניכם שנאת חנם שהוא היה באמת הגורם לחורבן בית שני... וכשלא נתקיים התנאי כי לא שמרו ברית ולא היה שלום במקום, כי נתרבו הפריצים והכתות ושנאת חנם, לא נתקיים היעוד אז, עד שיבנה הבית האחרון בקץ האחרון שאז יתקיימו היעודים האלה..."
שבת שלום ושמחה גדולה על גאולתה של ירושלים.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: