קץ שם לחושך

פרשה ונפש בחבלי משיח
שיחות הרב אלישע וישליצקי שליט”א לפרשת השבוע
קץ שם לחושך
שיחה לפרשת מקץ וחנוכה התשע”ז

וַתִּפָּעֶם רוחו
סיבות רבות ומשמעויות רבות קיימות לקשר בין פרשת מקץ לחנוכה. ייתכן שחלק מהעניין נמצא בשמה של הפרשה” החוזר ונשנה כאן בפסוקים.
“וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר” (בראשית מא”א)
רש”י במקום אומר שמקץ פירושו ‘סוף’; “כתרגומו מסוף וכל לשון קץ סוף הוא”. אבל יכול להיות שהמילה “קץ” אינה מבטאת רק סוף” אלא גם התחלה של גאולה” כמו “אין לך קץ מגולה מזה” (סנהדרין צח ע”א). ואולי בעצם אלו שני צדדים של אותו עניין. יש נקודת מהפך” שאפשר להסתכל עליה בשאלה ‘מה עבר עד עכשיו'” וזה כמו ההבנה הפשוטה במילים “מקץ שנתיים ימים”; אבל באותה מידה” כשהשנתיים האלה עוברות ונכנסים לחלום של פרעה” פה מתחיל המהפך הגדול של יוסף” בו הוא הולך להשתחרר. כנראה קיים קשר ביניהם.
המהפך הגדול בכל מה שמתרחש עם יוסף” קשור לחלומות פרעה ולסערת הנפש שלו” כשהוא מנסה להיחלץ מהלחץ שבו הוא נמצא” כפי שמתואר בפסוק:
“וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה” (שם” ח).
יש בתבונה האנושית הרבה ערך” הרבה כשרון” ואפשר להשתמש בכל אלה לטובה. עם זאת” הדבר נכון עד גבול מסוים” שעד אליו האדם יכול לברר” לפענח” ובהקשר שלנו פה – לנתח חלום ולנסות לפתור אותו. והמבחן של גבול ההבנה האנושית הוא לא תמיד המבחן השכלי. כלומר” יכול להיות שהציבו החרטומים” החכמים” היועצים” העיתונאים והפרשנים” את שלל הדברים הנפלאים בהיגיון שלהם” ולא בהכרח שיש פירכא להיגיון הזה” ובכל זאת זה לא מספק.
כי הרי פה בחלום” וביקיצה ממנו” יש איזה חיפוש בנפש. הנפש של פרעה מתפעמת” יש בה איזה צלצול כזה” כמו פעמון רועש” והוא לא מוצא מנוח לנפשו. ואז הפתרונות של החכמים” מגיעים לאוזניו ולמחשבתו אך לא נותנים לו מענה. ואם הם לא נותנים מענה” משמע שהשכל פה לא מספיק. צריך משהו אחר.

אלוהים יענה את שלום פרעה
“וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ” (שם” שם טו)
את המילה “תשמע” מסביר רש”י: “לשון הבנה והאזנה”. הפעולה הטכנית היא פעולת השמיעה” אבל שמיעה יכולה להיות משהו טכני בלבד” והיא יכולה להיות הקשבה” כלומר היכולת להבין מה האדם שמע.
פרעה עוד לא משתחרר מהתפיסה שבסה”כ יש פה כנראה איזשהו כשרון” איזושהי הבנה שעוד לא באה לידי ביטוי אצל חכמיו” ועכשיו יוסף הוא יותר חכם” אז הוא יהיה זה ששומע ומבין ופותר את החלום.
לעומת ההבנה הזאת” אומר יוסף:
“וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי” (שם” שם” טז).
בוא נשים על השולחן את ההבדל בינינו. אתה וחרטומיך לעומת עם ישראל. “בלעדי” פירושו” אומר רש”י” “אין החוכמה משלי”” זה לא מתחיל ממני. ובוודאי במצב שאתה” פרעה” בסבך המצוקה הנפשית שלך” לא מוצא פתרון” אתה צריך להכיר בכך שמקור הפתרון הוא לא באדם” לא בשכל האנושי. אלא” מוסיף יוסף: “אֱ-לֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה”. מסביר רש”י: “ייתן ענייה בפי לשלום פרעה”.
כלומר האחראי על החלומות” האחראי על החיים” הוא הקב”ה. ואם אתה עכשיו זקוק לעזרה הנפשית הזאת של הפתרון אז תקבל אותו” אבל לא ממני- “א-להים יענה את שלום פרעה”. זה מצד אחד. אבל מצד שני – “ייתן עניה בפי”” הפתרון יגיע דרכי. לא באוויר” לא בפתקאות” לא בכשפים” אלא דרך בשר ודם” דרך יוסף.
זה סוג של שילוב עדין מאוד” והוא יכול להיות אצל יוסף רק עם טהרה גדולה” עם ענווה גדולה.

בין חכמה לנבואה
יוון הציבה את החוכמה כחלק מהותי מאוד מכל התפתחות הממלכה שלה. למלכי יוון יש מורים” פילוסופים” מגדולי העולם” והם עצמם חכמים ונבונים. ומולם ניצב עם קטן שעל פניו לא התחרה בחוכמתו מול יוון. אבל העם הזה נלחם בתפיסה היוונית” כלומר” בירר מהו מקור החוכמה – מקור אלוקי או מקור אנושי.
אנחנו בהשקפה התורית” אומר הרמב”ם (מו”נ ג” לב-לג)” ע”פ הפסוקים ומסורת חז”ל” אומרים שנבואה מורכבת מהכנה אנושית” עמל” זיכוך המידות וזיכוך המחשבות” ועל גבי זה” זה תלוי במתנה אלוקית. כדרכה” תפיסת התורה היא תפיסה מאוזנת” כוללת את כל הדברים שנמצאים בקצוות והיא לא בקצה האחד ולא בקצה השני.
יש בזה בירור גדול בכל העימות בין יוון לבין ישראל. בהיבטים האלה העימות לא נגמר. התחנה המשמעותית של חנוכה ושל תקופת החשמונאים היא “מקץ”” כלומר היא נקודת המהפך” אבל זה מהפך שדורש מהדורות הבאים ומאתנו עוד הרבה עמל.