בין גיד הנשה ל-BLACK-FRIDAY / הרב ברוך אפרתי

בפרשתנו אנו שומעים על הכנותיו של יעקב אבינו לקראת פגישתו עם עשו הרשע לאחר שנים רבות.
יש לעיין בפרשיה זו מכמה זויות – ראשית כל” לא ברור מפני מה יעקב שולח מלאכים לעשו. הרי עשו לא יצר עימו קשר כלל” ויעקב לא ידע מראש שעשו מתכונן להכותו או בכלל לבוא לקראתו. יעקב יוזם פניה לעשו” וזאת אף על פי שההיגיון אומר שעדיף לחזור בשקט לארץ ישראל” מבלי לעורר את העבר ואת האח הכועס אשר יתכן ששכח מכל העניין.
שנית” לא ברור מפני מה יעקב חוזר באמצע הלילה לצד השני של הנחל” רק על מנת להביא פכים קטנים ששכח בגדה השניה. וכי ליעקב לא היה כסף לפכים חדשים? הרי הוא היה כבד מאד במקנה” לאחר הרכוש שעשה אצל לבן” וכפי שניכר ממתנותיו העתירות לעשו.
שלישית” לא ברור מפני מה נגע המלאך בגיד הנשה” כאשר רצה להחליש את יעקב. וכי לא מצא דרך קלה יותר” מאשר גיד פנימי המסתתר מבעד לשרירים ועצמות?
רביעית” לא ברור מפני מה יעקב מתעקש לקבל את שמו כעת מן המלאך” אף שהמלאך מתחנן שיעקב ימתין עד בית אל. יעקב דורש במפגיע לקבל את שמו לאלתר משום מה ולא לחכות.
לענ”ד” ניתן לומר שמשאלות אלו עולה מגמה עמוקה של יעקב אבינו בבואו חזרה לארץ ישראל. יעקב עומד על כך שחזרתו לארץ לא תהיה כגנב באפלה” אלא בגאון – גור אריה יהודה ניעור מתרדמתו ושב לאלקיו בארץ ד’.
ואמנם” יעקב אינו מבקש לחזור לארץ כמי שמפנה עורף לעברו או לסביבתו. הוא מתעקש לשלוח מלאכים לעשו” מתרי טעמי – על מנת להודיע שהוא שב לארץ שקיבל מיצחק” מבלי להתנצל על כך. ומתוך זאת להדגיש שחזרתו לארץ אינה מנגדת את העולם” אלא באה לבסמו בשלום” באחווה ובבקשת טובה לבריות כולן” ובראש ובראשונה לאחיו. יעקב שב לארץ” על מנת לבסם את היושבים בה ולא להעכיר את חייהם ולהבאישם.
כיצד חוזרים לארץ?
יעקב מלמדנו שהחזרה לארץ לא תיתכן מתוך תועלתנות אלא מתוך סיבה מהותית. הוי אומר – היחס לחומר” לכלים הקטנים” חייב להיות יחס של מהות ומשמעות” ולא יחס של תועלת בלבד. צדיקים” ממונם חביב עליהם כידוע” מפני שהם רואים בממונם חלק מהייעוד שלהם” חלק מהכלים שד’ נתן להם להופיע את מטרתם בעולם. במכירות של Black Friday בשנים האחרונות” נעשה סקר עומק” אשר ביקש לברר מה קורה עם כל המוצרים הנרכשים במבצע קניות זה. התוצאה היתה” שלמעלה משבעים אחוזים מהמוצרים נזרקים לאחר כמה חודשים מקנייתם. מסתבר שבימינו היחס לכלים ולקניין” נובע מצורך בחווית הקניה מבלי קשר למוצר עצמו” ולא ממתן ערך לכלי מסוים ומצורך מהותי. כאן יעקב ניצב ומלמדנו” שהחומר בא”י אינו בא והולך” ונזרק. אוי למי שיבוז לבגדים או לממונו. הכלים והחומר הנם חלק מהאדם” מבטאים את רוחו” ומכאן ערכם וכבודם ככבוד האדם” ועל כן האמוראים ‘קארי למאני מכבדותיה’. הכלים בא”י” הם אורות גדולים המביעים את בעליהם” ועל כן יש להם ערך רב מצד עצמם.
בשל עקרונות אלו” של מהותה של ארץ ישראל” נבין את השאלות שהעלינו –
יעקב חוזר בגאון לארצו” לשם היותו טוב לכל. מכאן שליחת המלאכים לעשו אחיו” ליישב עימו ההדורים מחד” ולהביע את גאון יעקב שאינו שב כגנב” מאידך. זו הסיבה שיעקב מתעקש לקבל את השם ‘ישראל’ עוד בטרם הפגישה עם עשו ולא לאחריה. משום שהפגישה עם עשו מבטאת את האופן שבו ישראל שבים לארצם – כאוחזים בעקב עשו” או כמי ששרה עם אלקים ואנשים ויכול.
יעקב מדגיש את מהותה של הארץ כמחברת שמים וארץ” בה האדם מביע בכל חייו” ובכל חלקי אישיותו וממונו” את הדבקות בד’ ובייעודו. ומכאן החזרה על פכים קטנים.
החיבור בין חומר לרוח” בין ארץ לשמים” בין יעקב לאחיו – מצריך אחדות. גיד הנשה הוא עצב האחראי על חלקים מעמוד השדרה” עד הירכיים והרגליים. המגע בגיד הנשה מבטא ניסיון פגיעה באחדות החצי העליון באדם עם חציו התחתון. שרו של עשו בא להפריד ביעקב שמים וארץ. אך אנו לא אוכלים את גיד הנשה” אלא מותירים אותו בתמימותו. הגיד המחבר עליון ותחתון” שמים וארץ” כלים ואורות” ישראל ואומות” הוא הגיד אשר ברפואתו נישא את בן דוד על כפינו במהרה בימינו.