ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי?

הרב זיו רוה

כאשר קומת חיים חדשה ושלמה יותר צריכה להופיע מתוך הקומה שקדמה לה, יש לכך השלכות על הקומה הקודמת. במידה והקומה החדשה שונה מאוד או הפוכה מהקומה הקודמת, היא לוקחת את הטוב שבקומה הקודמת ומחריבה חלקים שעכבו את יציאתה לשלמות. אברהם אבינו יוצא מאור כשדים לא לפני שהוא משבר את הצלמים. עצם הופעת האמונה הטהורה באחדות ה' אצל אברהם, מבשרת ממילא את חורבן האליליות. גם ישראל לפני יציאתם ממצרים, שוחטים את אלוהי מצרים בדמות הכבש, ולוקחים עמם את עושרה של מצרים, "שעשאוה כמצודה שאין בה דגן... וכמצולה שאין בה דגים" . יש כאן ליקוט ניצוץ הקודש או הטוב הבלוע בקליפה, והחרבת הקליפה או הקלשתה.
גם בפרשת ויצא אנו נפגשים עם חוקיות רוחנית דומה. יעקב בורח מלבן בלי להודיע לו, כדי שלא ימנע את יציאתו לא"י. יש כאן קומה חדשה שנבנית על פי ציווי אלוקי, "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" . הוא לוקח אתו את בנותיו של לבן, רחל לאה, ואת שתי השפחות שאף הן בנותיו מאם אחרת, זלפה ובלהה , ואת אחד עשר נכדיו. הוא מוציא מחרן מקנה גדול ועושר רב שהרוויח בעמלו ומתוך ברכת ה', "כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ". זהו הטוב הבלוע בקליפה שפדה יעקב משהותו בבית לבן. על כך יאמר לבן "מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי?"
בנוסף, מכוח האמונה הטהורה שמשפחת יעקב מפיצה בעולם, ממילא נחרבת גם האמונה המצומצמת של לבן. "וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ", את הע"ז השפלה שאדוק בה לבן, היא מעלימה על מנת לזכותו . לרחל אין עניין עצמי בתרפים ומהר מאוד ע"ז זו תיקבר. מצדו של יעקב החרבה זו מתרחשת ממילא, "וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם". אך לבן יטען כלפי יעקב: "לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי?"
לבן, בתגובה, יוצא לרדוף אחר מחנה יעקב, ואלמלא ה' מתגלה אליו מי יודע מה היה מעולל אף לבנותיו ולנכדיו, "וַיָּבֹא אֱלֹקִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע". בהגדה של פסח נאמר כי "לָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקור אֶת הַכּל" ולפי תרגום יונתן לבן הוא בלעם שינסה בהמשך לבלוע עם. כך גם פרעה רודף אחר בני ישראל, ונמרוד זורק את אברהם לכבשן האש. בשלושת המקרים ההצלה באה מישועת ה' בנס.
לחוקיות רוחנית זו אפשר למצוא דוגמאות רבות במהלך ההיסטוריה. גם הגאולה הנוכחית, שבה ה' גואל את עמו ועולמו, מלווה בעילוי מתמיד ובקומות חדשות החייבות להופיע. מצב ישראל היום הוא עליון בהרבה ממה שהיה מלפני מאה שנה, ועתיד להתעלות עוד למעלה. תהליך עילוי זה גורם לעיתים להתנגדות בשל ההתרגלות לקומה הקודמת. הקיבעון להישאר במוכר, יחד עם חוסר ההבנה של הדרך הרוחנית שבה עם ישראל צועד, גורמים שהעילוי מצטייר כמאיים אצל מי שיש לו צפיות שעמ"י יהיה ככל הגויים. דבר זה אפשר לראותו בתחומי התרבות, החינוך, ההתיישבות, ובימים אלו במערכת המשפט.
פשוט הוא שמדינה חייבת מערכת משפט, זהו ניצוץ קודש בלוע שמוכרח להישאר גם לעתיד, שנאמר: "הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ" . אולם מערכת המשפט הנוכחית דנה בערכאות גויים, דבר שנאסר על ישראל . הערכים שעליהם מושתת המשפט זרים לרוח ישראל. דוגמא אחת מיני רבות היא עניין 'עד המדינה' המדובר לאחרונה, שמבחינה הלכתית אין לעדותו כל תוקף. הוא עד יחיד, המציל עצמו בעדותו, ומקבל טובות הגנה והנאה. מכל הכיוונים הוא נגוע ואין לעדותו כל ערך. אך כיוון שהמשפט מנוהל בערכים עליהם מחליטים השופטים ולא ע"פ התורה, אין כוח להכריע נושא שכזה, כיוון שיושמעו סברות לכאן ולכאן.
מלבד זאת אפילו המשפטנים עצמם מצביעים על כך שקרנה של מערכת המשפט ירד מאוד בעיני הציבור. "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים - מהו שפוט השופטים? אמר ר׳ יוחנן, דור ששופט את שופטיו, השופט אומר לו טול קיסם מבין שיניך, משיב לו הוא טול קורה מבין עיניך." חוסר האמון במערכת גדול מאוד, עד כי אפילו ראש שממשלה אמר כי יש לחקור את החוקרים. חלקים רחבים בעם אינם מרגישים כי מערכת זו מייצגת את אמונתם וערכיהם, וכי היא כופה ערכים פוסטמודרניים ומוטה להשקפת השופטים.
עלינו להיות קשובים לקול ה' הבוקע מתוך המאורעות הכלל ישראליים האחרונים. מאז מהפכת האקטיביזם השיפוטי, עולים קולות רבים על עיוות משפט ועל התערבות בוטה בניהול המדינה ע"י מערכת המשפט שמעולם לא נבחרה ע"י העם. אולם עם התגייסות המערכת כנגד ראש הממשלה, בדרך מלאה פגמים המפורסמים לכל, האין זו השעה לבניין של קומה חדשה של מערכת משפט המחויבת לחוקי התורה?
בתפילת שמונה עשרה אחר ברכת "מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל", באה ברכת "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה". סדר זה מרמז על שלבי הגאולה – לאחר קיבוץ גלויות הגיעה העת להשבת המשפט העברי. עצם הצורך האלוקי בהופעה שלמה יותר של קומת הציבוריות הישראלית, לא יאפשר הישארות במדרגות המצמצמות את האור האלוקי ההולך ומאיר. ודאי שכל גדילה עלולה ליצור חיכוך והתנגדות בבחינת "לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי"?, אך נראה שהקב"ה מסבב מצבים כאלה שאינם מותירים לנו ברירה, אלא אם כן אנו בוחרים להישאר לעד, עם כל ניצוצות הטוב והקודש, בלועים בבית לבן...
"הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט."

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: