התכשיטים / ברוך וללין

קיים מנהג יפה בביתא ישראל” בעת האירוסין החתן מביא תכשיטים לכלה וצריך שתכשיטים אילו יהיו מכל סוגי התכשיטים שהאישה שמה מכף רגל ועד ראש” עגילים צמידים” שרשראות” טבעות” מטפחות” נעליים וכו’ . לכאורה נראה שקניית התכשיטים היא עוד קנייה ברשימת הקניות שנצרכות לחתונה. אך לאמיתו של דבר לתכשיטים יש ערך מהותי ונעלה.
חז”ל לימדו אותנו שהאישה- הכלה הראשונה שהתקשטה לפני בעלה היא חווה” וכן כתוב ברש”י: “קלעה הקב”ה לחווה וקשטה ככלה והביאה לאדם הראשון” תיקנה הקב”ה לחוה וקשטה ככלה והביאה אצל האדם”. וכל זה קצת קשה ותמוה כי הרי גם אילו לא היה הקב”ה מקשט את חוה” היא לא הייתה נפגעת מכך שאין לה תכשיטים” כי אין את מי להשוות אליה” שהרי היא הכלה היחידה והראשונה.
אלא מלמדים אותנו חז”ל שהתכשיט הוא עניין מהותי שטבוע באישה. הקב”ה טבע באשה את השאיפה להתקשט” ונטע בה תשוקה לחיבור עם בעלה” כמו התשוקה שה’ חקק כדי לחבר שמים וארץ. וכל זאת נברא כך” כדי שמהקשר שבין האיש והאישה נלמד על הקשר שבין ה’ לעמו. וככל שמגבירים את הקשר שבין הבעל והאשה כך יש קשר חזק יותר בין ה’ לעמו ומתוך כך מתחברים שמים וארץ.
לכן טבע ה’ באישה שאיפה למצוא חן בעיני בעלה ונטע בבעל יכולת ליהנות ולהתפעל מיופייה של אשתו” וממילא נוצרת אהבה בניהם. כך גם האהבה בין ה’ לעמו גוברת יותר. וצריך לדעת שכל עוד התייפות זו היא בגבול הטעם הטוב הריהי רצון ה’ ממש כשאר תרי”ג מצוות.
כמו כן” אנחנו רואים שקשה לרוב לנשים להבין למה הגברים כל כך להוטים אחר מאכל ומשתה. הסיבה לכך היא כי זו פשוט תכונה שה’ טבע בו כמו שהוא טבע באשה שאיפה להתייפות” (וכמובן אין להפריז לא בהתייפות מוחצנת ולא באכילת יתר) וכהשלמה טבע ה’ באשה רצון להכין מאכלים ערבים כך שיוצא שהגבר נהנה מהסעודה והיא מתענגת כשהוא מלא נחת מהסעודה שהיא טרחה בה.
חז”ל אמרו “ושמחת בחגך” גברים- בבשר ויין. נשים- בבגדים צבעוניים” מנעלים חדשים ומיני צלצולי יפים (תכשיטים). אלו לא חולשות אלא נטיות שמכוונות מהבורא להכיר בהן ולכבד כל אחד עם נטיותיו ולנצל אותן לחיזוק הקשר שבין אישה לבעלה. וזה המנגנון שמגביר את הקשר שבין ה’ לעמו” כך גזרה השגחתו יתברך” שהא בהא תליא!
ברוך ווללין