הקבלת פני רבו

שאלה: האם חייבים להקביל פניו של הרבי מסטמאר?
תשובה: אדם אינו חייב להקביל פני כל תלמידי החכמים שבדור” במיוחד שב”ה” יש כיום הרבה תלמידי חכמים. אדם חייב רק להקביל פני רבו – הכוונה לרבו המובהק. בנוסף” גם אם הרב אינו רבו המובהק” אך הוא גדול הדור” אזי דינו כמו רבו המובהק.
לכן” מי שהוא תלמיד מובהק של הרבי מסטמאר” חייב ללכת להקביל פניו. ומי שלא תלמיד מובהק לא חייב” אבל ודאי מותר.
אמנם” לגבי השאלה האם הרבי מסטמאר הוא גדול הדור או לא – יש מחלוקת.
ובאמת מי גדול הדור? לנו התשובה פשוטה – גדול הדור הוא מרן הרב קוק. למעשה” מרן הרב קוק לא רק גדול הדור” הוא גדול של דורות” כדברי רבנו הרב צבי יהודה. אבל באמת יכולה להיות בזה מחלוקת. אחד אומר שרב זה הוא גדול הדור” והשני אומר שרב אחר גדול הדור. יש שחשבו שהרמב”ם הוא גדול הדור” ויש שחשבו שרבנו תם הוא גדול הדור. יתכן אפילו שכל אחד גדול במובן אחר. כמו שאמר הרבי מגור” שלא שייך למצוא איזה חג גדול יותר. בפסח זה פסח” בשבועות זה שבועות” בכל חג” החג עצמו הוא הגדול. כך יכול להיות” שיש כל מיני גדולי הדור. ואם כן ייתכנו כמה גדולי הדור.
בכל אופן” תלמידיו של הרבי מסטמאר חושבים שהוא גדול הדור. אמנם” אחרים לא חושבים כך. ויוצא” אם כן” שוב” שאין חובה ללכת להקביל פניו של הרבי מסטמאר.

שאלה: האם אין איסור להקביל פניו?
תשובה: למה שיהיה אסור? יש אומרים: אם לרבין יש דין “בוגד”” אז קל וחומר שלרבי מסטמאר יש דין “בוגד”. אבל אנו נוקטים לפי כל הפוסקים” ראשונים ואחרונים” שלרבין אין דין “בוגד” וממילא גם לאדמו”ר מסטמאר אין דין “בוגד”” חלילה” וודאי שאין איסור להקביל פניו.

כיבוד כל תלמידי החכמים
רב ששופך בוז ועלבונות על המדינה ועל רבנים וכדו’ זה נושא עדין מאוד. מצד אחד תלמיד חכם שמבזה תלמידי חכמים אחרים זה דבר חמור מאוד. אבל גם אז צריך ללמד זכות כמה שאפשר על אותו הרב. למשל” היה גדול בדור הקודם שהיה מבזה את כל הרבנים. אמר עליו הרב זווין: “הוא משוגע – הוא לא נורמאלי” זה לימוד זכות”. יש גם תלמידי חכמים שיש להם סגנון דיבור חותך וחריף מאוד. את כולם הם מכנים: אפיקורסים” כופרים” שקצים” וכדו’. זה סגנון דיבור. להסביר שזה הסגנון שלו – זה גם סוג של לימוד זכות. אנחנו לא אומרים שזה בסדר לדבר כך” אבל מנסים ללמד זכות.
על כל פנים” באופן פשוט” זה דבר חשוב לכבד את כל תלמידי חכמים. לא צריך לבזות אותם” גם אם יש מחלוקת חריפה מאוד בהלכות ציבור. מסופר בסנהדרין (צט” א) שהיה רב אחד גדול” רבי הילל (להבדיל מהלל הזקן” הבר פלוגתא של שמאי) שאמר שהמשיח לא יבוא. זו ודאי אמירה חמורה מאוד. כולנו מחכים ומצפים שיבוא המשיח” והוא בשלו: “לא – אין משיח”. ענה לו רב יוסף: “שרא ליה מריה לרבי הילל”. מבאר שם רש”י: “ימחל לו הקב”ה שאמר דברים אשר לא כן”. אם כן” אנו רואים שלמרות חומרת דבריו הוא לא ביזה אותו. על פי זה יש את תשובת הרדב”ז (ח”ד ס’ קפז)” שגם רב שאומר דברים מקולקלים” אף שעל אותם דברים בוודאי צריך להכות על קדקוד סברתו בששים מכות אש” אבל לא בגלל זה צריך לבזות אותו. גם מרן הרב קוק מביא דין זה בתוך קונטרס “ישוב משפט”” בהלכות ציבור. שם הוא מבאר ע”פ הירושלמי (סנהדרין נ” א) שאומר שכל המבזה תלמיד חכם אחד דומה למי שמוציא אבן אחת מכיפה של אבנים” שאם נתרועעה אחת מהן” נתרועעה הכיפה כולה (מאמרי הראיה 55). להתחיל לבזות תלמידי חכמים זה כמו לשבת על חבית מלאה בחומר נפץ – לא ידוע מתי היא תתפוצץ ומי ייפגע” כך בביזוי תלמיד חכמים אי אפשר להשתלט על זה ואי אפשר לדעת איפה זה ייגמר. אם אדם מבזה רב אחד יצא שביזה את כולם.
כך ראינו בעינינו” גם כשהרבי מסטמאר הקודם כתב דברים חריפים מאוד – רבנו הרב צבי יהודה מעולם לא ביזה אותו על דבריו” אף על פי שעמד בדעה ההפוכה לדבריו. פעם שמע פסק חמור בשמו ורק אמר: “זה לא נכון”. רבנו הרב צבי יהודה אף נזף בתלמידים שהתבטאו על הרבי מסטמאר בחוסר כבוד” ולא נתן להם להמשיך לדבר.