מְגִלַּת דָּוִד 51
הֶחְלַטְנוּ שֶׁנָּבָל חַיַּב מִיתָה” וְכָךְ הוֹדַעְנוּ לְאִשְׁתּוֹ אֲבִיגַיִל. הִיא מִיָּד יָרְדָה מֵהַחֲמוֹר” נָפְלָה לְפָנַי וְהִשְׁתַּחַוְתָה” וְאָמְרָה:
– אָנָּא אֲדוֹנִי” אֲנִי הָאֲשֵׁמָה” אָנָּא שְׁמַע לִי. אַל תִּכְעַס עַל נָבָל” כִּי כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא” הוּא נָבָל. אוּלָם אֲנִי לֹא רָאִיתִי אֶת הַנְּעָרִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ [1].
הֵבַנְתִּי שֶׁהִיא לֹא אֲשֵׁמָה” אֶלָּא הִיא מְדַבֶּרֶת כָּךְ כְּדֵי שֶׁאַקְשִׁיב לָהּ” וּכְדֵי לְחַפּוֹת עַל בַּעֲלָהּ [2] וְהִיא הִמְשִׁיכָה:
– בָּרוּךְ ד’ אֲשֶׁר הִצִּיל אוֹתְךָ מִלִּשְׁפֹּךְ דָּם שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק. אַל תִּדְאַג” הוּא יָבוֹא עַל עָנְשׁוֹ. וְגַם כָּל אוֹיְבֶיךָ יִפְּלוּ לְפָנֶיךָ [3].
כָּךְ הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהִיא נְבִיאָה [4].
– וְהִנֵּה הֵבֵאתִי לְךָ כָּל טוּב. אָנָּא אֲדוֹנִי סְלַח לִי “כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה ד’ לַאֲדוֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן” כִּי מִלְחָמוֹת ד’ אֲדוֹנִי נִלְחַם” וְרָעָה לֹא תִּמָּצֵא בְּךָ מִיָּמֶיךָ” [5]. שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר קָם לִרְדֹּף אוֹתְךָ” לֹא שָׁלַחְתָּ בּוֹ יָד “וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים” וְאוֹיְבֶיךָ יֵעָנְשׁוּ בִּידֵי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם” שֶׁיִּהְיוּ נָעִים וְנָדִים אָנֶה וָאָנָה [6].
כָּל חַיַּי לֹא שָׁמַעְתִּי דְּבָרִים כֹּה נִשָּׂאִים וּקְדוֹשִׁים. אָכֵן הִיא נְבִיאָה.
– וְד’ יְקַיֵּם כְּלַפֶּיךָ כָּל מָה שֶׁהִבְטִיחַ לְךָ” וְתִהְיֶה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל עַתָּה אַל תִּשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי” וְהִזָּהֵר מִן הַמִּכְשׁוֹל הַזֶּה [7].
הִיא צוֹדֶקֶת מֵאָה אָחוּז.
הִיא סִיְּמָה בְּבַקָּשָׁה “וְזָכַרְתָּ אֶת אֲמָתְךָ” [8].
בְּוַדָּאֵי אֶזְכֹּר. אַךְ הֵבַנְתִּי שֶׁהִיא מַצִּיעָה לִי לְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ בְּבוֹא הַיּוֹם” כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה פְּנוּיָה [9]. בְּעֶזְרַת ד’.
—————————-
1. שמואל א כה כג-כה.
2. רש”י כד.
3. שם כו.
4. רש”י כו.
5. שם כז-כח.
6. שם כט.
7. שם ל-לא.
8. שם לב.
9. בבא קמא צב ב.