ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


שכל ורגש - הכוחות המשלימים

הרב יורם אליהו

"זכר ונקבה ברא אותם" אומרת הגמרא (ברכות סא, א)."ואמר רבי ירמיה, דו פרצופין ברא הקב"ה באדם הראשון שנאמר 'אחור וקדם צרתני' ". מה משמעות הדבר שהקב"ה ברא את האדם בשני פרצופים? מבאר הרב קוק זצ"ל, שחז"ל התייחסו כאן לכוחות השכל והרגש שבאדם, ובאו ללמד שלכל אחד מהם יש ערך בבניין שלֵמותו. "הרגש כוח המצייר והמדמה בעל הטעם והחן, והשכל החודר ומשקיף במשפט וחשבון, לשניהם יש מערכה שלמה, האדם מורכב משירה הנובעת מעומק כח המצייר והרגש, וכן מהשקפה שכלית הנובעת ממקור המשפט", האיש והאישה, אומר הרב, שונים ומחולקים בתכונות נפשותיהם, "האיש מיוחד להיות גובר בשכלו על פני הרגש... האישה בנויה בכוחות נפשה להיות מבונה בלב רגש וטוב טעם". אם מערבבים שכל ורגש ביחד, בלי הבחנה, בלי שיקול דעת, הכוחות האלה עלולים לעכב זה את זה ולמנוע את הפיתוח וההשלמה של חברו. רק כאשר "כל אחד יצא בפני עצמו לפועל הגמור כאילו היה לו תחום בפני עצמו, יצא כל כוח בהדרו" וכך יבוא האדם להשתמש בכוחות האלה להשפיע טובה שלמה. לכן גם ביצירת הנפשות שעל-פיהם נוצרו גם גוף האיש והאישה ברא אותם הקב"ה דו פרצופין "למען יהיה כוח הרגש מלא ומוקף מכל צדדיו בלא שום הפרעה מהתרחבות השכל... וכוח השכלי גם-כן יהיה בכל חזקו... להשתלם בלא שום מניעה מכוח הרגש". על-ידי כך, אומר הרב, עלתה היצירה למעלה גבוהה שימצא ערך ומקום הן לשימוש השכל והן לשימוש הטעם והרגש וכך נבנה עולם מלא טוב, נאה ומתוקן. בהמשך הגמרא בברכות, יש מחלוקת בין רב ושמואל על הפסוק "ויבן ה' את הצלע" - "רב ושמואל, חד אמר פרצוף וחד אמר זנב". מעמיק הרב זצ"ל ומבאר שהמחלוקת בניהם, האם כח הרגש המיוחד לאישה הוא כח השכל שנחלש ואז פועל על-פי הרגש, או שהוא דבר ערכי העומד בפני עצמו, ומה שכוח זה עשיר בכוחות רבים, אינו שאריות של כח השכל כי-אם רכוש עצמי של הרגש. מי שאומר שהצלע הוא זנב, סובר שכח הרגש הוא רק שכל שנחלש, ומי שסובר שזה היה פרצוף סובר שהרגש הוא כוח חשוב וחיוני בפני עצמו. הגמרא מביאה הוכחות לשתי הדעות. למי שסובר שזה פרצוף ההוכחה היא מהפסוק 'אחור וקדם צרתני', והרב מסביר על-כך, שאמנם הרגש נחשב אחור לעומת השכל, אך ברור שכל זה כאשר הוא מוכר בתור תכונה עצמית שלמה. "וכאשר קרבת אלוקים במעשים ועבודה לאדם אפשר לייסד רק ע"פ תכונת הרגש שהוא גם כן יציר כפיו של יוצר כל", כלומר, האדם אינו יכול להגיע לקרבת אלוקים אמיתית בלי שילוב כח הרגש בעבודתו, "והקבלת האדם את קונו לפי ערכו בטעם הרגש היא העבודה הרצויה שהרבה פינות התורה נוסדו עליה". לכן נאמר על השגתו של אדון הנביאים משה רבנו "וראית את אחורי ופני לא יראו", שמשמעותו היא כי מכח האחור-הרגש, אתה מגיע להשגות שלך בקרבת אלוקים. לאורך כל דבריו של הרב שם בעין אי"ה, אנו רואים שדעתו היא שהרגש הוא כוח חשוב ומרכזי בעבודת ה' אצל האדם, ובלעדיו יחסר לו בהשגת השלמות. וכך כתב באורות הקודש (ח"א, עמ' רנ) "...כל העוסק בתורה לשמה מתברך באחדותם הגמורה ותמימותם השלמה של השכל והרגש, בצורה כזאת שכל אחד מרחיב את גבול חברו, והנם רעין דלא מתפרשין" (חברים שלא נפרדים).

*בפינה זו נבאר דברים מתוך תורת הרב קוק זצ"ל, הדברים מובאים מתוך ספרם הנפלא של הרב יאיר רמר והרב חגי לונדין - חומש הראי"ה - שליקטו מספריו הרבים וצרפו דברים מתורת הרצי"ה וסידרו אותם על סדר הפרשיות.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: