ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


הלוויתן, הפלנקטון וחג הסוכות |טליה ונתן קוטלר

נתן קוטלר

מהי גדלות אמיתית?
אולי אחת התפילות היותר תמוהות שיש ביהדות, היא התפילה שנוהגים לברך כשיוצאים מהסוכה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, כשם שקיימתי וישבתי בסוכה זו, כך אזכה לשנה הבאה לישב בסוכת עורו של לוויתן".
יש לשאול מה הקשר בין סוכות לעורו של לוויתן? ומה הלוויתן מסמל?
הלוויתן הכחול הוא בעל החיים הגדול ביותר שהיה אי פעם בכדור הארץ. הלוויתן הכחול יכול להגיע לאורך של מטוס בואינג 747 והוא שוקל עד 180 טונות. הלב של הלוויתן הכחול בגודל של מכונית והלשון שלו גדולה כל כך עד ש-50 בני אדם ופיל יכולים לעמוד עליו.
אולם בעל החיים הגדול ביותר, אוכל את בעל החיים הקטן ביותר בעולם - הפלנקטון, בעל חיים מיקרוסקופי שהלוויתן הכחול מסנן ואוכל בכמויות גדולות.
הרעיון שאנו לומדים מהלוויתן הוא שככל שגדולים יותר כך יודעים להעריך יותר את הדברים הקטנים ביותר. כדברי הרב קוק "הדברים הקטנים מצטרפים להשלמה היותר עליונה, ונמצא שאינם באמת דברים קטנים כלל" (פנקס י"ג אות י"ב).
הערכת הפשטות בחיים
חג הסוכות מסמל את הערכת הדברים הפשוטים בחיים שנראים קטנים וטריוויאליים, אך באמת בעלי ערך רב. לדוגמא, האתרוג שבימים רגילים אינו אלא פרי הדר, לפתע שווה כמעט את משקלו בזהב ואנו מוכנים לשלם ממון רב עבורו. אנו שמחים בהדסים, בערבות ובלולב, אף שבימים רגילים, לא תמיד אנו שמים לב אליהם. אנחנו עוזבים את הבית המהודר שלנו ויוצאים לשבוע של "קמפינג" בחיק הטבע, אוכלים, ישנים ולומדים תחת כיפת השמים בסוכה רעועה - וזוכים בכך לקיים מצווה קלה אך משמעותית (ראה: ע"ז ג, א).
האור נמצא מסביבך
על שמחת בית השואבה בבית המקדש חז"ל אומרים שכל חצר בירושלים היתה מוארת "ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה" (סוכה נא, א). אך מדוע מסיטים חז"ל את הדגש מהאור של בית המקדש לעבר האור בחצרות הפרטיות?
הרבי מאיזביצ'ה לומד מכאן שחז"ל לא הדגישו את האור הגדול בבית המקדש, אלא הדגישו את האור בחצר הפרטית של כל אחד, כי האור האמיתי אינו נמצא רק במקומות נשגבים ומורמים מעם, אלא בחצר הפרטית של כל אחד. לא צריך לחפש את האושר רחוק, הוא נמצא מסביבך. הרבי מאיזביצ'ה כותב שכאשר ראו את החצר הפרטית שלהם מוארת, הם הבינו שחייהם מלאים באור "משמע שמקודם היה נראה להם לפעמים שחסר אצלם אור, ומהארת בית השואבה נתוודע להם למפרע אשר מעולם לא היו משוללי אור" (מי השלוח ח"ב - ליקוטים סוכה נא, א)[להרחבה ראה: 'האור שבחיים הפשוטים', באהבה ובאמונה (887)].
הגדלות האמיתית היא לדעת להעריך את הדברים הקטנים, ולשמוח בברכות הפשוטות שבחיים ולהבין שהן ממש לא כל כך פשוטות.
לתגובות:[email protected]



מאמרים נוספים מעלון פרשת האזינו תש"פ:
זמן שמחתנו - הרב דב ביגון
מה התשובה לדורנו - הרב שלמה אבינר
מוגנות רוחנית - הרב יורם אליהו
סוד הטבע - הרב אלי פיינסילבר
כִּי עִם ה' הַחֶסֶד - הרב זיו רוה
פרשת האזינו - הרב דוד לנדאו
טל, מטר, לולב וסוכה - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: