ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


כִּי עִם ה' הַחֶסֶד

הרב זיו רוה

רבנו הגדול יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים מבאר כי ה' יתברך הוא הוא בעל החסד ולכן אליו בלבד ראוי לפנות בתפילה, בתחנונים, בסליחה ובבקשת תשובה. שכל מיני החסד מושפעים ונמשכים מהשם יתברך, ואין עוד נמצא אחר זולתו שיוכל כלל להשפיע חסד גמור. וזאת מפני ארבעה דברים:
א. בשביל להיות בעל חסד גמור - צריך שיהיה המשפיע בלתי משתנה. שאם המשפיע משתנה, החסד הנמשך ממנו אינו חסד גמור, כי יתכן שייפסק. לדוגמה אדם העוזר תדיר לחברו ולימים נחלש ונאלץ להפסיק את עזרתו. ובכל הבריאה אין נמצא זולת ה' שלא ישתנה.
ב. בשביל להיות בעל חסד גמור - צריך שיהיה המשפיע בלתי תלוי בעזר אחר כדי להשפיע את החסד. מאחר שאם יהיה צריך לעזר זולתו, לא יהיה מקבל החסד בטוח שיתמיד החסד ההוא, שהרי יתכן שלא ימצא העזר. למשל אדם עשיר תומך בעניים בכספו, ללא ממונו העוזר להיטיב, לא יוכל להמשיך בחסדיו אלו. ואין נמצא בעולם שלא יצטרך עזר על מנת להיטיב, אלא ה' יתברך, כמאמר הכתוב: "אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי" .
ג. בשביל להיות בעל חסד גמור - צריך שיהיה בידי המשפיע לעשות דבר והיפוכו, שאלמלא כן לא יוכל המקבל להשיג חפצו בכל עת. שלפעמים יצטרך האדם, דרך משל, להילחם, ולפעמים יצטרך אל שלום. ולזה לא יוכל מקבל החסד להיות בטוח שימשך אליו החסד שהוא צריך אליו, אלא אם כן יהיה המשפיע יכול להשפיע שני הפכים בשווה, ואין בעולם מי שיהיה יכול לכך אלא ה' יתברך. ועל זה אמר הכתוב: "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה" .
ד. בשביל להיות בעל חסד גמור - צריך שלא יהיה שום נמצא אחר יכול לעכב את המשפיע מלעשות רצונו. שאם יש מעכב, לא יהיה בטוח מקבל החסד שיגיע אליו החסד המבוקש מן המשפיע ההוא. לדוגמה, אדם לוקח את חברו החתן לחתונה, אך בדרך יש פקק תנועה אדיר. וכל נמצא זולת ה', יכול ה' לעכב אותו, אך אין מי שיכול לעכב את ה' שלא יעשה רצונו. לכן אמר הכתוב: "הֵן יַחְתֹּף מִי יְשִׁיבֶנּוּ מִי יֹאמַר אֵלָיו מַה תַּעֲשֶׂה?" .
וכל הדברים הנפלאים הללו מתבארים בפסוק אחד בפרשת האזינו: "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל" . וביאורו, שלפי שהגויים הנלחמים בישראל חושבים שלה' יתברך אין יכולת להציל את ישראל, לכן אמרו: "אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ". שסברת הגויים שאלוקי ישראל הוא כשאר הכוחות העליונים, שהוא מקבל שינוי, או שהוא צריך עזר אלוה אחר יחד עמו, או שאינו מסוגל להתגבר על כל דבר, או שאין לו כוח על שני הפכים בשווה, או שיש נמצא אחר זולתו שמעכב על ידו.
אך בפסוק הנ"ל מבוארים כל אותם תארים עילאיים אותם מנה רבי יוסף אלבו לעיל: "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא", אני תמיד אותו אני, לבאר שהוא יתברך קיים בלתי משתנה, בניגוד לשאר הנמצאים. וכך גם אמר ישעיהו הנביא: "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ" , שכל נמצא זולתו, משתנה מיום אל יום, ואינו היום אותו שהיה אתמול. ובהמשך הפסוק רמז על התואר השני ואמר: "וְאֵין אֱלֹקִים עִמָּדִי", כלומר שאיני צריך בפעולותי עזר מזולתי. והמשך רמז על התואר השלישי ואמר: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה", כלומר: יש לי יכולת לחולל שני הפכים בשווה. וסיים "וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל", לרמוז על התואר הרביעי, כלומר שאין שום נמצא זולתי שיוכל לעכב אותי מלעשות רצוני.
ולזה מדגיש דוד המלך ע"ה ואומר: "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת" וכאומר קווה ויחל אל ה', היינו אל ה' דווקא ולא לזולתו! ואל תאמר איני ראוי במעשי, כיצד יכול אני לפנות אל ה'? פנה אליו, ורק אליו, כיוון שהדבר שאותו אתה מבקש, אינו תגמול על מעשיך, אלא בקשה על צד החסד בלבד! ומאחר שה' יתברך ויתעלה הוא מקור החסדים והטובות כולם - "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה', כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת" .



מאמרים נוספים מעלון פרשת האזינו תש"פ:
זמן שמחתנו - הרב דב ביגון
מה התשובה לדורנו - הרב שלמה אבינר
מוגנות רוחנית - הרב יורם אליהו
סוד הטבע - הרב אלי פיינסילבר
פרשת האזינו - הרב דוד לנדאו
טל, מטר, לולב וסוכה - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: