ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: האזינו
פרשה הבאה: בראשית
 


קורס במנהיגות / הרב ברוך אפרתי

- - -


בפרשתנו, משה רבינו מזהיר אותנו בנבואת ד', לבל נבחר בעשיית הרע, ועד כמה עלינו להשתוקק לבחור בברית ד'. לזה, קדמו לזה תיאורים רבים של הברכות בעשיית מצוות ד', אך גם של קללות אם האומה תמרוד בד'. והנה, כאשר אנו נזכרים היכן נאמרו הדברים הקשים, מתעוררת בנו תמיהה.
משה וישראל עומדים ממש רגע לפני כניסת האומה לארצה, ובמילים אחרות - כפסע לפני פרוץ המלחמות הרבות והעקובות מדם, של כיבוש א"י.
היינו מצפים ממשה רבינו (המביא את דבר ד' בטהרתו), שלא להפחיד את הלוחמים טרם כניסתם למערכות הקרב. כל מחנך, הורה, או מצביא, יודע עד כמה חשובה הדגשה חיובית לפני שנכנסים למהלך קשה. ומאידך, עד כמה מחלישים איומים, ואינם מפיחים אורה וגבורה באדם לפני כניסתו למשימת חייו.
אלא שעלינו להעמיק בדמותו ובמנהיגותו של רבינו משה הידוע לכולנו בתור המנהיג האולטימטיבי. תכונות מנהיגותיות רבות היו לו, וכל אחת מהן ראויה לתשומת לב - הוא היה קדוש, ישר, אמיץ, עניו, חכם, מאמין ועוד.
אולם דוקא בשל כך, יש לתמוה על חששו מלפני ארבעים שנה, לדבר בפני מלך מצרים בשליחות ד': "אֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם". משה מטיל ספק ביכולותיו הרטוריות לדבר עם פרעה. כיצד יתכן שגדול המנהיגים, מפקפק ביכולות של עצמו? היינו מצפים שמנהיג בסדר גודל שכזה יהיה בעל כושר רטורי מובהק וללא 'פחד במה'? אין זאת אלא שמשה מלמדנו מנהיגות מהי.
בימינו, התואר 'מנהיג' שמור לבעלי הכריזמה והפאתוס. מי שיודע להתבטא בבהירות ובקיצור, לומר את המסר שלו באופן מושך ופופולארי, ולקנח את הנאום בבדיחה שנונה- הוא המנהיג בעל הרייטינג הגבוה, הוא יהיה המרואיין המבוקש ביותר ביומני הצהריים ובבירות העולם. הסגנון הוא העיקר בעוד התוכן טפל. חלקם של המנהיגים בימינו מחפשים אמירות קלות, נעימות, מקובלות, אף על חשבון האמת והיושר שבהן.
אולם לא כך משה. משה הוא המנהיג הישראלי המקורי, מנהיג שנבחר לא בשל שנינותו הלשונית או הפופולאריות של נעימות דבריו, כי אם בשל היותו אדם טהור ואציל נפש, אדם שהמוסר והאמונה נטועים עמוק באישיותו, ורק מתוך כך יכול הוא לדבר ולהנהיג כלפי חוץ.
משה יודע שמנהיגות אמיתית היא תוצאה של אמת פנימית ועומק של אמונה, ולפיכך מסביר הזהר הקדוש, שכאשר משה מפקפק ביכולתו לדבר עם פרעה, אין הדבר מגיע מחולשה ברטוריקה ומחשש שיגמגם במבוכה מול המלך, אלא מחשש שלקות הדיבור שלו מעידה חלילה על חסרון במדרגתו הרוחנית הנוכחית. הביטוי 'ערל שפתיים' אינו מלמד על לקות דיבור טכנית אלא על חשש לחסרון פנימי, הגורם להשתקת הרעיונות הגדולים, הקולות הפנימיים האלוקיים. משה המנהיג עסוק בשלמות הפנימית ולא בסגנון החיצוני.
משה מלמד אותנו מיהו המנהיג הישראלי האופטימאלי. מנהיג שעולמו מגיע מן הפנים אל החוץ, מן הנשמה אל הדיבור ולא להפך. התוכן הוא עיקר חייו ולא הסגנון.
ומכאן, אנו מבינים את פשר הדברים שאומר משה מפי הגבורה, בפתחה של המערכה הקשה על א"י.
משה בוחר לומר אמת. גם אם היא פחות נעימה מהשקר הנוצץ שהכל יהיה קל. האמת מבהיקה בישרותה, ובשלמותה. משה אומר לישראל את החיים עצמם - דבקות בד' תוביל לניצחון ארוך טווח, ובחירה בתרבות העמים תביא להתמוטטות הממלכה. רק מתוך אמת שלמה זו, שיש בה נעימות מחד אך גם איום מרומז ואמיתי מאידך, ישראל מקבלים תעצומות עמוקות. המאבק על הארץ מגיע מתוך מנהיגות דוברת אמת. ישרות. שאינה מטייחת ואינה מייפה את הצורך במוסר אלוקי, ואת הנאמנות הנדרשת מצד ישראל לאלוקיהם.
אדרבה- מנהיג המשקר, ומנבא אך טוב בכל מצב- מרפה את לב העם, היודע בעומק חייו שהעתיד אינו כזה. העתיד הוא אמיתי, ומצריך התמודדות של אומץ, ובחירה בטוב. לא כניעה לדמיונות שוא ומדוחים נעימים לשעתם.
אשרי אומתנו שזכתה לרועה הנאמן משה, ואשרי משה שזכה להנהיג את עם ד'. יחד אנו יוצאים ממצרים מאז ועד הנה, במלחמתנו האמיתית והשלימה, על ארצנו ומוסרנו האלוקי על כל צדדיו.



מאמרים נוספים מעלון פרשת כי תבוא תשע"ט:
הגדיל ד' לעשות עם אלה - הרב דב ביגון
אהבת חינם - הרב שלמה אבינר
תשובה ושמחה - הרב אלישע וישליצקי
שמחה - הרב יורם אליהו
התחלה חדשה - הרב חגי לונדין
פרשת כי תבוא - הרב דוד לנדאו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: