ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


שמחה

הרב יורם אליהו

כתב הרמב"ם "השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שצווה בהן עבודה גדולה היא". והוא מוסיף, שכל המונע עצמו מהשמחה הזו ראוי להיענש על-כך. הרמב"ם לומד זאת מפרשתנו, שהסיבה לכל הקללות והצרות שיהיו לנו היא "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב" (סוף הלכות לולב). מרן הבית יוסף בכסף משנה על הרמב"ם מסביר את דבריו ומבאר, מה יגרום לאדם לשמוח בעשיית המצווה, אם הוא מקיים אותם לא מפני שזו חובה עליו והוא אנוס בעשייתן, אלא הוא שמח בעשייתן "ויעשה הטוב מצד שהוא טוב ויבחר באמת מצד שהוא אמת... ויבין שלכך נוצר לשמש את קונו, וכשהוא עושה את מה שהוא נברא בשבילו ישמח ויגיל". הידיעה שזה הוא הטוב האמיתי, והידיעה שאני עושה ומקיים את ייעודי בעולם, מביאה שמחה ואושר לאדם. אך כאשר כל קיום המצוות משולל מכל זה, ועשייתן היא כמצוות אנשים מלומדה מתוך אונס והכרח, המשך קיומן מוטל בספק וזה הפתח להידרדרות שתביא לקיומן של הקללות הקשות.
הפלא יועץ, כותב במידת השמחה "מה טוב ומה נעים שישמח ישראל בעושיו, שמחה של מצווה, על כל מצווה ומצווה שעושה יגיל וישמח יותר ויותר ממוצא שלל רב". והוא מוסיף שאדם צריך לשמוח על רוב הטובה שעשה ה' לישראל וקידשנו במצוותיו, ובעצם השמחה הזו הוא עושה נחת רוח ליוצרו ומקבל על-כך שכר, והשכר היותר גדול "שזוכה להשגת החכמה והשגת השלמות, שכן גילה סודו רבנו האר"י ז"ל שמה שזכה להשגת חכמה נפלאה והשגת רוח הקודש הכל היה בשביל שהיה שמח שמחה רבה בעסקו בתורה ובקיימו שום מצווה יותר ממוצא שלל רב..". כל ההשגות שהשיג האר"י בחכמה ובקדושתה נבעו לפי דבריו מתוך השמחה שהייתה לו בעבודת ה' ובלימוד התורה. גם רבנו הרצי"ה ציין באופן מיוחד את עניין השמחה בעבודת ה' והיה אומר," השיא העליון של ה"לדבקה בו", הוא עבודת ה' בשמחה. זה השיא היותר גדול שמעל היראה והאהבה. והיה מבאר "ששמחה היא שייכות נפשית לדבר, למצוות.". עוד לימד הרצי"ה שכדי לזכות לשמחה בלימוד, צריך להיזהר, " שיהיה הלימוד לא מתוך מתח נפשי של גמירה, אלא מתוך שמחה של הרגע הזה והשעה הזו שאני זוכה ללמוד בהם". יש ערך עצום לכל דבר תורה שנאמר, שנקרא. כל פסוק וכל משנה, הם דבר ה' שאתה זוכה לאומרו עכשיו, ובזכות זה העולם מתקיים ממש, ומכוח זה, מוסיף הרצי"ה, זוכים לסע"ד בלימוד ולזכירה.
גם בתהליך התשובה, במיוחד בימים אלו, כותב הרב זצ"ל באורות התשובה, "שהתשובה אינה באה למרר את החיים כי אם להנעימם". ובאיגרת שעח שהובאה כהקדמה לאורות התשובה כתב הרב , "ביסוד הכל צריכה לבוא ההסברה הכללית של בטחון התשובה, ועצם השלוה, ושמחתת עוז, שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר או התשובה מאיר בנשמתו". ובפרק יד סי"א הוא כותב, "מרעיונות כאלה של קדושה ושל תשובה שהם מביאים לידי עצבות צריכים להתרחק לפעמים, כי יסוד השמחה הקשורה בעמק הקודש, הוא גדול מכל תכן של קדושה ותשובה אחרת". עצם השמחה בכל תהליך התשובה וההתעלות במעלות הקודש הוא ככל-כך יסודי, עד שבלעדיו לא תתכונן תשובה עמוקה ויסודית. נלך ונעלה במעלות התשובה שסלל לנו הרב זצ"ל ונזכה לתשובת אמת ולשנה טובה.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: