ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: האזינו
פרשה הבאה: בראשית
 


סנדל המסומר

הרב זיו רוה

סיפור אמתי ומזעזע על אירוע שקרה, מובא בגמרא במסכת שבת . בזמן שגזרו האויבים גזרות שמד ורדפו את ישראל, נאלצו יהודים רבים לברוח ולהתחבא באחת המערות. הפתח של מערת מחבוא זו, היה נסתר ומוסווה. כדי לשמור על סודיות המקום, על מנת שלא יגלה אותם האויב, קבעו אנשי המערה כלל: "הנכנס יכנס והיוצא אל יצא". להיכנס מותר בזהירות כדי שלא ייחשף המחבוא, אך אסור בשום אופן לצאת. באותה תקופה קדומה, נהוג היה לנעול סנדלים מסומרים - סוג של סנדל עץ שהיה מחוזק במסמרים. המיוחד שהיה בסנדל זה, שאפשר היה לנעול אותו באופן רגיל, אך אפשר היה גם להפוך אותו, כך שאצבעות הרגליים יכנסו לרצועת העקב. הגמרא מספרת כי "נהפך סנדלו של אחד מהם", כלומר, שנעל אותו הפוך. כיוון שהתהפכה הסוליה, צורת העקבות בחול שליד פתח המערה השתנתה, וחשבו היהודים שבתוכה, שאחד מהם יצא בניגוד להוראות הבטיחות. מספרת הגמרא "כסבורין הם אחד מהן יצא, וראוהו אויבים, ועכשיו באין עליהן. דחקו זה בזה, והרגו זה את זה, יותר ממה שהרגו בהם אויבים"! מתוך הבהלה שפרצה, דרכו זה על זה בניסיון לברוח, ומחצו אחד את השני. במאורע מחריד זה, נהרגו יותר יהודים ממה שנהרגו בהמשך על ידי האויבים.
הרב קוק זצ"ל לומד רעיון עמוק ונפלא מגמרא זו. המשנה שם אומרת "לא יצא האיש בסנדל המסומר". הסיבה לגזרת חכמים זו, היא לא בגלל איסור הוצאה מרשות לרשות בשבת, שהרי סנדל הוא לבוש, ולבוש מותר בהוצאה. הרב מבאר שחז"ל מצאו במאורע זה שנחרט עמוק בנפש האומה, הזדמנות היסטורית ללמד לדורות מה צריך להיות היחס הנכון בין השכל והדמיון, ע"י הגזרה שגזרו.
ידוע שהקב"ה סידר את הראש גבוה מעל שאר האיברים. זהו רמז לאדם שינהיג עצמו בשכל, ויסדר חייו בתבונה. לאדם כוחות נפש רבים, ולכל אחד תפקיד חשוב, אך השכל דווקא, הוא שאמור להיות מלך על שאר הכוחות. הרגל לעומת הראש, היא האיבר התחתון ביותר. הדמיון בסיפורנו נמשל לרגל שעליה סנדל. כמו היחס בין הראש הגבוה לרגל הנמוכה, כך הוא היחס בין השכל והדמיון. חשיבות הדמיון בהנהגת האדם קטנה מהנהגת השכל. אף על פי כן, כשם שהאדם זקוק לסנדלים כדי לדרוך על הארץ, כך השכל חייב את הדמיון לתפקודים רבים. בלא דמיון אי אפשר לאדם לפענח את הרשמים שמביאים אליו חמשת החושים, ליצור או להסביר ביצירתיות את רעיונותיו. כאשר אדם מעוניין להסביר עניין עמוק או מורכב, הוא נזקק פעמים רבות למשל או לדוגמה מהעולם החומרי המוכר והקרוב לשומעיו. זהו שימוש של החכמה, בכוח הדמיון. בלי דוגמאות ומשלים יתכן שהרעיון לא יהיה מובן לאחרים. לכן כותב הרב קוק: "אי אפשר לאור השכל להציג רגלו על הארץ, אם לא ישים עליו את נעלי הדמיון".
כאשר הדמיון מוביל את באדם בצורה שאינה מאוזנת ע"י השכל, הוא נהפך למכשול. אדם יכול להיכנס לחרדות מדברים פעוטים ולא מציאותיים. הדמיון המופרז עלול לשתק את האדם, או לגרום לו להתנהג בצורה לא שקולה וחשדנית. תפקיד השכל לאזן את הדמיון שלא יעסיק עצמו בסכנות לא מציאותיות או נדירות, ויתהלך בתחושת ביטחון. השכל המלא אמונה מזכיר לדמיון כי יש ה' בעולם, והוא משגיח על כל מה שקורה. שימוש בשכל עוזר לאדם להיות אופטימי, שלו, חזק ובוטח בה', ובכך הוא ניצל מפחדי שווא ומהזיות, ומתייחס נכון אל העולם.
את הדמיון המאוזן והבריא, אפשר להמשיל לסנדל רגיל, או לנעל. שניהם לבושים חשובים ונצרכים להתהלכות האדם בעולם. אך דמיון מופרז כמו שהתגלה אצל אנשי המערה, מסוכן יותר מאויב חיצוני. הוא דומה ל'סנדל המסומר' שיכול להתהפך ולגרום רעה גדולה. הסיפור בגמרא בא להדגים עד כמה מהר הדמיון יכול לגרום לפאניקה, ולמעשים לא הגיוניים. כך כותב הרב קוק :"וזאת היא הרעה האיומה, שהאדם נעשה מחבל את עצמו יותר מכל צר ואויב, הנמשכת מההסרה הראשונה מאור השכל הטהור, מזיו עליון, מאור אלוהי אמת, ללכת לגמרי אחרי הבלי שווא ומדוחי מדות רעות אשר בדמיון יסודם."
בסיפור שלפנינו, הסנדל התהפך ולא יותר מכך, אך התוצאות היו מרחיקות לכת. אפשר ללמוד מכך, שכשיש הסבר אפשרי שונה, צריך לעולם לבדוק במתינות את העובדות, ולא להחליט כי הנורא מכל עומד לקרות. הלחץ שהתעורר מהדמיון המופרז לא איפשר לשום שיקול דעת להשמיע קולו, ונוצר מצב נוראי שהרגו זה בזה יותר ממה שהרגו בהם האויבים מבחוץ. "לא יצא אדם בסנדל המסומר", לפי פירוש הרב קוק זצ"ל משמעות הדרכה זו היא - לא יצא אדם לעשות איזה דבר, מתוך דמיון מנותק. עצירה, בדיקה נוספת, התייעצות ושיקול דעת מתוך יישוב הדעת, יכולים להציל ממסקנות חפוזות שגויות.
סיפור זה הוא שורש גדול בהדרכת האיזון הנכון בין הכוחות המרכזיים בנפש. ליחסי שני כוחות אלה תולדות עצומות ומרחיקות לכת, במרחב ההנהגה הציבורית, בדרכי החשיבה של הדורות, ובתרבות האנושית.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: