ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


לצפור ולזרז כשהרמזור כבר מורה אדום-צהוב

הרב יואב מלכא


על יסוד הפסוק באיוב "מי הקדימני ואשלם" שפירשוהו חז"ל על אברהם אבינו ע"ה שהקדים לקיים את המצוות כולן קודם שציווה ה'. ובמסילת ישרים במידת הזריזות אמר "...כל מעשיהם של צדיקים בזריזות... מאאע"ה שנאמר ...ואל הבקר רץ אברהם". ובעניין הכנסת אורחים נאמר: "...וירץ לקראתם" קודם שניגשו הם אליו, טרם נתנו לו 'אור ירוק' כבר אץ טס אליהם בעוד הרמזור בתחילת צִיהוּבוֹ. ולמה?! אף שמצד הטבע לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם, אך ישראל הם מעל לטבע ולא ממתינים על העת המיוחדה אלא מקדימים כי כך מצטייר בעומק תשוקתם להקדים את המאוחר, כי בעולמנו הרוחני אשר הוא מעל הגבולות כולם אין מוקדם ומאוחר והעתיד לפנינו כהווה. ומזה נגזרות גם כמה וכמה תולדות לשלילה כעניין חטא המעפילים שהיתה בו דחיקת הקץ. וכן אותן חמש משפחות משבט אפרים שדחקו הקץ לצאת ממצרים ומתו כולם, וקורח שהקדים שעתה הגדולה של מדרגת "כל העדה כולם קדושים" ,"אֲכַלָה פָּגה" ונִתקלל .
אבל יסוד הכל נגזר מתכונתם של ישראל הקשורה עם כח מפעלה של נשמת האומה שחביב עליה להיקרא "עמא פזיזא" ה"מקדימים נעשה לנשמע". אם כן, נטיה זו יש לה ענפים רבים וחותמה ניכר ברבים מתחומי חיינו, ולעיתים יראה לה רמז רחוק אף ב"הליכות הרמזור" כמנהג זה "לצפצף כשהרמזור רק התחלף לצהוב", לצפצף ולזרז כבר בתחילת הופעתו ברמזור כי די לנו שאנוסים אנו לעמוד בעוד מופע הרמזור אדום כדם, ועיצור זה הוא לנו למעמסה וכאבן נגף העומדת בפני תנועת חיינו הכבירה, וכפיצוי על זה תיכף עם הופעת הצהוב אנו מצפצפים ומזרזים עצמנו וסביבתנו כי ה"מלאכה מרובה היום קצר ובעל הבית דוחק" ועל כן "נוע נוע סוף...." אבל אף שכוונתנו בזה רצויה היא לפי חשבוננו זה, אין מעשה זה רצוי כלל ויש להמתין עד בוא ה"אביב" ( מופע רמזור ירוק) ואז לנוע. ומה עוד, ששמעתי מרננים שמעתה יש כוונה להחמיר ולקנוס בקנס כבד דוחקי קץ כאלה.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: