ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


לבחור מתוך מצב נתון בנישואין

אסתר אברהמי

מהותו של האדם שנברא בצלם- להיות אדם בוחר.
מהותו של יהודי, כבן לעם ישראל - לבחור בהתאם לרצון ה'.
ישנם זוגות שמגיעים לפגישות במטרה להרגיש טוב יותר ביניהם, כיוון שאין להם יכולת לחיות כראוי ביחד. בפגישה בפועל, הם מנסים בכל כוחם לאלץ ולכפות כל אחד את דעתו על השני. הם נאבקים זב"ז ומבקשים שאהיה השופטת והמחליטה, מי הצודק ומי הטועה. זאת, אף שבתחילת הפגישה הראשונה אני מגדירה באופן ברור שהחדר הזה אינו מקום המשפט, אלא מקום שמכוון ומציע דרכים להבנת עצמם ולמציאת דרכי מחשבה, דיבור ומעשה, שיחברו ביניהם באהבה.
מידי פעם, אני מוצאת את עצמי נתונה בזירת קרב. החדר הופך להיות חדר מלחמה. הטונים עולים, הסגנון משתלח והם מחליפים מהלומות בפיהם. כל אחד מנסה לכפות את דעתו על משנהו. אני מזכירה להם שהם הגיעו לא כדי להראות לי כיצד הם נלחמים, אלא כדי לקבל כלים להתמודדות עם ההבדלים והניגודים שביניהם ולהגיע להסכמות הדדיות.
בשלב הזה הם כבר קצת מתעייפים ופונים אלי, כמבקשים את אהדתי לצדקת דרכם ושאחליט מי כאן הצודק:
"היא לא יודעת להיות עקרת בית ואמא לילדים. היא חושבת שהיא רווקה..." / "הוא חושב שנועדתי לשרת אותו ואת הילדים. אני צריכה זמן לעצמי. הוא לא יכתיב לי..."
"תגידי לו שאשתו יותר חשובה לו מההורים שלו..." / "תגידי לה שאני לא צריך להתגרש מההורים שלי בגלל שהתחתנתי איתה..."
"היא מנסה לשלוט עלי ולהחליט לי מתי ואם בכלל לפגוש חברים..." / "הוא לא יכול להרשות לעצמו לצאת עם חברים. הוא נשוי וצריך לשאול אותי אם אני מסכימה.."
והדוגמאות רבות לאין ספור, כפי שרבים הם מצבי החיים.
אני מתבוננת בהם בכאב. הם כל כך סובלים... והחיים נעשים בלתי נסבלים... כל אחד מרגיש שהוא הצודק וגם הקורבן.
עתה הם כבר מותשים ומדברים כביכול לעצמם, מיואשים למחצה: "אילו היא הייתה...", "אילו הוא היה...". כל אחד מעביר את האחריות לבן הזוג.
ואז אני שואלת אותם:"הלזאת ייקרא אהבה? לאלץ, להכריח, לגרור, הזאת אהבה?"
התחושה שאין לאדם בחירה בהתנהלות הזוגית, היא קשה מנשוא. הוא מרגיש קורבן כפות של מציאות החיים בנישואין. אין לו מוצא והייאוש מחלחל. המוצא היחיד שנראה להם, הוא להגיע למדרגות הרבנות. גם זו תיקרא בחירה, גם אם שלילית והרסנית, מפני שעדיין לא למדו מהי זוגיות בכלל!
במצב כזה, זוג מגיע לשלב של: "תשב אנוש עד דכא", עד דכדוכה של הנפש. גם עתה יש בחירה: "ותאמר שובו בני אדם" - מהמקום שכבר אי אפשר לרדת יותר, אפשר להתחיל אט אט לשוב ולעלות, אם רק בוחרים לעלות.
מה שנותר לאדם לעשות הוא, לבחור חיובי מתוך המצב הנתון.
זו המציאות הקיימת, אותה יצרנו במו ידינו ובמו ידינו גם נוכל לשנות אותה, ע"י בחירה המתחשבת במציאות העכשווית.
כאשר כל אחד רואה את עצמו, אחראי ומחויב לעצמו ולזוגיות, ישקול בדעתו, מתוך הקשיים שהוא נתון בהם ויבחר, כיצד הוא רוצה לשפר את הנישואין. שהרי חיי נישואין נועדו לחיי שמחה ושותפות ולא למלחמות גבר ועלמה.
גם אם אחד מחליט לבחור ולשנות את דרכו, ללא תלות בהתנהלות בן הזוג, יתחיל תהליך של תיקון. כאשר פניו אינם למלחמה, אלא לשלום, זה ישפיע לטובה, גם על מי שעדיין עסוק במאבק.
ייתכן מצב עקב מלחמת ההתשה שבני הזוג נתונים בה שהם יתקשו לבחור באופן חיובי, מכיוון שהאווירה שלילית והרסנית. במצב כזה, כדאי להם להגיע לאדם שלישי מקצועי שיעזור להם לצאת מהאווירה השלילית, תוך כדי ניהול עצמי וזוגי, בבחירה מושכלת שתוביל אותם לחיי נישואין ראויים ומהנים.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: