תרבות הפנאי

שאלה: האם קיים מושג של זמן פנוי או שעות פנאי? ואם יש” מהו התוכן הרצוי לתת להם? כיצד נכון למלא שעות אלו” כגון ב”בין הזמנים”?
תשובה: לפי שיטה אחת של רבותינו הראשונים וגם האחרונים (כגון הגר”א ובעל התניא” וכן נוטה דעת המשנה ברורה)” אין כלל מציאות של זמן פנוי. אדם צריך להקדיש כל רגע פנוי ללימוד תורה” שאם לא כן” הוא עובר על ביטול תורה. מותר לו להפסיק לימוד תורה” רק בשביל קיום מצוות או בשביל דברים הכרחיים לחיים כגון אכילה” שינה ועבודה.
לפי שיטה שנייה של רבותינו הראשונים” אדם אינו חייב ללמוד כל רגע פנוי” מותר לו לעסוק בדברים אחרים” אבל ראוי שיתאמץ ללמוד תורה כמה שהוא יכול. כך סובר רבי מאיר שמחה מדווינסק ב’אור שמח’ תחילת הלכות תלמוד תורה” וכך סובר הרב איסר זלמן מלצר על הלכות מלכים לרמב”ם הכותב שמלך חייב ללמוד בכל רגע פנוי” כי לבו הוא לב כל ישראל” ומכאן שכל אדם אינו חייב. וכך נוטה דעת מרן הרב קוק במאמרו על חיוב לימוד תורה בספר מאמרי הראיה (עמ’ 198).
לסיכום” לפי השיטה הראשונה” אין מושג של זמן פנוי” ולפי השיטה השניה” יש אמנם זמן פנוי אך אדם צריך להתאמץ למלא אותו בדברים חיוביים” ובראש ובראשונה ללמוד תורה. ואם לא” אז לעסוק במצוות ובדברים חיוניים.
לכן” ברור שהמושג של ‘בין הזמנים’ אין לו מקום באמת. בין הזמנים” שמוזכר בגמרא” הוא בשביל לעבוד (ברכות לה ב)” כלומר עיסוק הכרחי. ובאשר לבין הזמנים הנהוג בימינו” כבר צעקו על כך המהר”ל והשל”ה. המהר”ל כותב: “ויותר מכל [קלקול אחר של ‘עמוד התורה’] הוא ביטול הלימוד שאין תורתם אלא באקראי” לא תמידית” אלא לתקופת השנה. ואחר כך יקראו דרור לארץ לכנות הזמן בין הזמנים וכל אחד הולך בשרירות לבו הרע… יחשוב שאין צריך ללמוד כלל וכאילו אין זה זמן לתורה לקרותו בין הזמנים. ואם הראשונים הנהיגו כך בוודאי היה זה לכמה סיבות עצמיות לתורה כידוע” אך עתה אין זה כי אם להסרת התורה… ועל ידי ביטול זה מרגילים עצמם לשחוק וקלות ראש וזולתן מהדברים המגונים” (דרוש על התורה כו ע”א).
והשל”ה כותב: “ולא ייזכר ולא ייפקד שם בין הזמנים ויעקר מן העולם” (ספר השל”ה קפא).
הרי מי שלומד בישיבה החליט שהמקצוע שלו יהיה לימוד תורה לפחות כמה שנים” לכן” ככל שהוא יכול עליו ללמוד ולא לעסוק בדברים אחרים.
אך אם אינו יכול ללמוד מסיבות שונות” כגון כאב ראש או אילוץ אחר” עליו למלא זמנו בדברים חיוביים” כלומר מצוות או עיסוקים הכרחיים.
מצוות כיצד? חסד – חסד למשפחה” חסד לשכנים” חסד לעניים” חסד לחולים” חסד לילדים קטנים… לא חסרים נתיבי חסד.
וכן דברים חיוניים כגון סידור הבית” ניקוי הבית” תיקון מה שצריך תיקון” וכן לימודי חול למי שזקוק להם לפרנסתו העתידית.
מובן שגם אפשר לטייל – טיולים כשרים” במקומות צנועים ובמקומות שלא עסוקים שם בשטויות. הרמב”ם בפרק חמישי של שמונה פרקים” כותב שיש גם ערך לבילויים במידה שהם ממש נצרכים לאדם כדי להחליף אוויר. לכן ברור שאין להפריז. חודשיים וחצי חופש בין הזמנים” זה ודאי מוגזם. אדם עובד” מקבל יום חופש בחודש” כלומר 12 יום בשנה ולא 70! אין צורך בזמן כה ארוך כדי לפוש.
לכן יש לעסוק או בתורה או במצוות או בדברים חיוניים.