ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


ודרשת וחקרת ושאלת היטב / הרב ברוך אפרתי

-----


כאשר התורה באה להתמודד עם תופעת העבודה הזרה, היא מדריכה לנהוג בחריפות, החל מראשי העיר הנידחת וכלה באחרון הכלבים החי ברחובותיה -
"הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי-חָרֶב. הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ, לְפִי חָרֶב. וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ, וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַד' אֱלֹקיךָ; וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם, לֹא תִבָּנֶה עוֹד". .

מדוע? מדוע התורה חריפה כל כך ביחסה לעובדי עבודה זרה?
הסביר מרן הרב קוק בספר אורות - "מקומה של עבודה זרה הוא מבחוץ. עומדת היא במקום הזוהמה והמותרות המגושמות ומאופלות, ומבקשת את ביצורם ואת שליטתם והתגברותם על כל תוכן קודש והתערבותם עמו".

מהותה של עבודה זרה - שלטון הגוף על הנפש, שלטון החוץ על התוך, שלטון החול על הקודש. ולעומתה, עניינה של תורה - הזרמת חיי קודש בגוף, הזרמת תוכן כלפי חוץ, הזרמת הקודש אל החול. העבודה הזרה היא ההפך הגמור מהתורה. עד כדי כך שהרמב"ם במורה נבוכים ראה בהתנגדות לע"ז יסוד מוסד לרוב מצוות התורה (כולל איסור בשר בחלב).

אמנם, היינו מצפים שבתוך מלחמת חורמה זו ברשע ובכפירה, תתיר התורה פעולה מידית וללא דיחוי, אך התורה מפתיעה ומסייגת את השופטים והלוחמים -
"וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ, הֵיטֵב"!
אסור לפעול מיד, אלא לאחר חקירה, דרישה ושאלה, ובנוסף לכל - 'היטב'. רק לאחר בדיקה מדוקדקת, וודאות גמורה שאכן כל העיר עובדת ע"ז, רק אז, יש להשמיד את העיר.

לענ"ד, גם בימינו ישנה בחינה של 'אבק עבודה זרה' שעלינו להיאבק בה בכל תוקף. כולנו נתקלים מידי פעם באמירות ובמאמרים בעלי כפירה בד', שיש בהם משום קריאת תגר על עניינה של התורה הקדושה. אלו, ודאי עונים להגדרת מרן הרב קוק דלעיל על חומרת העבודה הזרה. הם ממש 'אנטי קודש', ומבקשים להשליט את עולם הגוף על המוסר והרוח בתרבות הישראלית, בלי מתן מקום אמיתי לקודש ולעדינות הרוח האלוקית המחיה את החולין.
אכן, גם בימינו ניתן 'להחריב' מאמר, כמשפט התורה לעיר הנידחת. במקום להכות את העיר ולהרוג את יושביה, ניתן במחי כפתור לכתוב תגובות ('טוקבקים' בלעז) מלאות ארס, הרס וחורבן, הפוגעות ומשפילות את הכותב ואת התוכן שנכתב.
אך בעוד רבים שמחים להגיב ולפגוע בכותבים התועים, ובתכניהם הטועים, רק מיעוטנו שם לב כראוי להסתייגות התורה "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ, הֵיטֵב". רק מיעוט אכן בודק האם המאמר אכן אויב לתורה, ורבים אף אינם טורחים לקרוא את המאמר עד תומו טרם כתיבת התגובה.
האם לפני כל כתיבת תגובה ארסית המגיבים אכן 'דורשים, חוקרים ושואלים היטב' מיהו הכותב ומהו המאמר לאשורו, או מגיבים 'מהבטן' נגד כל מי שאינו חושב בדיוק כמותם? האם נקיים הריסת עיר הנידחת בלא מידת הזהירות של החקירה המקדימה?
אכן, השיח הציבורי בתקשורת ובמרשתת קובע סדר יום תרבותי, מדיני ואף דתי. אכן, יש לנתב כוחות גדולים להרבות שם את אור התורה ולהיאבק בכל הכוח בדעות הרשעות והחושך, כמו שכתב מרן הרב באגרתו אל הצעירים תופשי התורה - "העט כבש לו את העולם. הוא רודה במחשבות, ברגשי הלב, וגם במעשים; בבטחה הוא עושה את דרכו, חיצים שנונים ומדקרות חרב במנוחה הוא שולח.... ואנחנו, למה לא נעשה לנו גם אנו עט? היבשו מוחותינו, חלילה?...התם כל רעיון מקרב לבנו פנימה?".
עם זאת, תגובות אוטומטיות ציניות של הלבנת פנים לכל מה שאינו לרוחנו, מזיקות. בחושך לא נלחמים במקלות כידוע. הרב כותב על חשיבות העומק של הכותב והנכתב, באגרתו לעיל - "הדברים צריכים להיות כטל, מלאים הגיון אמת ודעת קודש... העט לוקח חילו מאוצר המחשבה. והמחשבה הפוריה היא באה רק מחיקור דין הבא אחרי הידיעה הרחבה, תולדת הגירסא והעיון יחדיו כשהם מתחברים עם הרגש והחיים".

לאור דברי מרן הרב, נראה לענ"ד שיש למלחמת חורמה מקום גם בימינו. אבל, את כוח החורבן הזה יש לשמור רק למאמר שהוא בחינת 'עיר הנידחת' וכותביו אכן מבקשים להטיל מום בקודשים. ואף אז, לא בתגובות ריקניות בד"כ בתחתית המאמר אלא במאמר תגובה משמעותי וחריף, אך מנומק וארוך, המזהה במה האויב הרוחני טועה מאד, ובמה הוא טועה פחות, ולהדגיש גם את האורות אשר גרמו להופעת צלליו.

זאת עלינו לזכור - איננו טוקבקיסטים בריונים אלא אנשי קודש בעלי כובד ראש, גם כאשר אנו במלחמה, מלחמת הדעות, העטים והמקלדות.
כשאור וחושך משמשים בערבוביה, ולא רשעה מכוונת, ננהג כהדרכת הרב ונוסיף צדק במקום לקבול על הרשעה, נוסיף אמונה במקום לקבול על הכפירה, נוסיף חכמה במקום לקבול על הבערות. ואז, כשיעלה מדי פעם צורך אמיתי במלחמה בכל הכלים, נהיה שם במלוא העוז, במאמר תגובה מנומק ורציני, חמושים בניקיון כפיים אמיתי.



מאמרים נוספים מעלון פרשת ראה תשע"ט:
התשובה לדורנו - הרב דב ביגון
פוסטמודרניזם - הרב שלמה אבינר
מנהג ישראל - הרב יואב מלכא
פרשת ראה - הרב דוד לנדאו
לראות את האורות - הרב יורם אליהו
לבחור בטוב - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: