ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


" כְּבִרְכַּת ד' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָך"

הרב אלישע וישליצקי

שיחה לפרשת ראה התשע"ח
המקום אשר יבחר ד'
השבת, פרשת ראה היא גם א' ר"ח אלול. במפגש בין חודש הרחמים לבין שבתות הנחמה, טבעי לעסוק בירושלים ובמשמעויות הקשורות אליה.
אומרת התורה: "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ד' אֱ-לֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" . המקום, בה"א הידיעה, הוא רק זה שה' בוחר בו. ואיך נדע כיצד ה' בוחר?
שני חלקים לכך, האחד מלמעלה, אלוקי, מגיע אלינו ע"י נביא . והשני, מלמטה, על ידי ההשתדלות שלנו, החיפוש שלנו, הדרישה בפסוקים שלנו , ומתוך כך גם בסופו של דבר - כשיכספו ישראל תכלית הכוסף, כפי שאומר ר' יהודה הלוי , אז נקנית הארץ ונבנית ירושלים.
מוסיפה התורה דבר חשוב, "מכל שבטיכם" - ירושלים שייכת לכולם; מעל כל החלוקות, כל ההגדרות, וכל הצמצומים שרגילים בהם.



ושמחתם...
אותה תנועה הדדית - מלמעלה מלמטה, היא אולי גם בסיס לפסוק הבא: "וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ד' אֱ-לֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ד' אֱ-לֹהֶיךָ ".
מהו "משלח ידכם"? ייתכן, כפי חלק מהמפרשים , ש"בכל משלח ידכם" הכוונה לתרומותיכם. אל תתנו תרומות כלאחר יד, כמי שכפאו שד, אלא הכול בשפע, בשמחה ובטוב לבב.
אבל תיתכן משמעות נוספת, מעין דברי בעל הכתב והקבלה: "ושמחתם בכל משלח ידכם" - בכל מה שאתם עוסקים - מי בביטחון, מי בתורה, מי בחקלאות או בתעשייה, בבניין או במשרדים, בכל עבודה שהיא - כפי שאומר החתם סופר - בארץ ישראל הכול נעשה בשמחה גדולה על כך שאפשר לשרת את מהלך הגאולה.
"אשר ברכך ה' אלוקיך". אם אדם ישמח במקצוע שלו, בשליחות שלו, בהוויה שלו, ויחבר את השמחה ל'אשר ברכו ה' אלוקיו', ממילא ייתן תרומה ונדבה וממילא ייתן את כל קרבנותיו בשמחה, שכן הא בהא תליא.
ומכאן אולי הקשר גם לסוף הפרשה: "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ד' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ ".
מה הכוונה "כּברכת", בכ"ף הדמיון? אומר השל"ה הקדוש, ממה בעצם האדם נותן? - ממה שהוא קיבל. וממי הוא קיבל? - מה'. כשהוא מביא קרבנות לה', תרומות לה', נדרים ונדבות לה', הוא מביא את מה שנתנו לו, כברכת ה'. שוב, מלמעלה מגיעה ברכת ה', ומלמטה אנחנו עמך ישראל, מארץ ישראל, מביאים את הקרבנות האלה.

בצדקה תכונני
יש נוהגים לקרוא השבת את הפטרת שבת ראש חודש, ויש הקוראים את ההפטרה המקורית: "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ ".
היכולת לבנות חיים מתוקנים כפרטים וכציבור - להתרחק מעושק ומשימוש בדרכים לא כשרות כדי להשיג תוצאות ורווחים - היא חלק מסוגית הישרות של עם ישראל.
"כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח ", לא רק האויב וכל צר ומקטרג לא יצליח, כפי שאומר הנביא, אלא באמת, "זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ד' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ד' ". "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם " הצימאון שלנו, של עמך ישראל, למים של פשוטו של מקרא. מי שבאמת מחפש את ה'פשוטו' מתוך מה ה' אומר, ולא מה 'אני חושב', מבין ש"הוי כל צמא" זה הצימאון לדבר ה'.
רבי עקיבא נחשב "שותה בצמא את דבריהם". זאת נקודת הצימאון, שמה שאדם מקבל מאת ה' יוצר בו תחושת קרבה. וכשאדם קרוב אל ה' אז הקרבה לעצמו נעשית נקיה וזכה יותר, שיקוליו נקיים וטהורים יותר. הוא מתרחק מעושק, מכל התוספות המלאכותיות שהחיים מזמנים.
"בצדקה תכונני", ואין עם ישראל נגאל אלא מתוך שהוא מגלה את הרצון בצדקה, הן צדקה במובן של צדק, והן במובן של שוויון אמתי, שכל אחד הוא שונה אבל "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם ..."
***
הלוואי יתקיימו בדורנו כל דברי הנבואה, ו"חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים ". מתוך שיבת ציון, מתוך הגאולה הטבעית וקיבוץ הגלויות, מתוך שבע הנחמות, ומתוך הפטרת ראש חודש שהוזכרה, מתוך כל המנהגים וכל העדות, ומתוך חיבור כל נשמות ישראל לעצמם ואל מקורם - תתקיים ראיה אמתית, ראיה לטובה. ויום הזיכרון של הרב קוק שחל השבוע מסמן כיוון דרך, לראיה מלאה טוב, מלאה אור, מלאה הסתכלות ישרה ואמתית. "מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ד' ".

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: