ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


לעמוד בניסיון!

הרב יורם אליהו

במהלך חייו של האדם מזדמנים לו ניסיונות רבים, מהם, קשים במיוחד. לא פעם שואל האדם למה ה' מנסה אותו, ואף על פי שהוא מתפלל ומבקש "ואל תביאנו לידי ניסיון" הניסיונות תוקפים אותו שוב ושוב והוא תוהה מה מטרתם.
המדרש (בראשית רבה,פרשה נ"ה) על הפסוק "וה' נסה את אברהם" מביא שלושה משלים להבנת מטרת הניסיון. א. ר' יונתן אומר משל למוכר פשתן שכאשר פשתנו מקולקל הוא לא מקיש עליו שמא יבקע ויתקלקל, אבל כשפשתנו טוב הוא מקיש עליו הרבה כי בכך הוא משביח אותו. ב. מוסיף ר' יונתן משל ליוצר קדירות שאינו מקיש על כליו הרעועים כדי לבדוק את טיבן, כי במכה אחת הם נשברים, אבל הוא כן מכה על כליו הטובים שאינם נשברים. ג. אומר ר' אלעזר, משל לבעל הבית שיש לו שתי פרות, אחת כוחה חזק ואחת חלשה, על מי הוא נותן את העול,על אותה שכוחה יפה.
הנצי"ב בפירושו 'העמק דבר' (בראשית כב, א), מבאר "שעניין שלושת המשלים בא ללמדנו שניסיון בא לאדם בשלוש בחינות. פעם בא כמשל הקדירה... כדי לדעת כמה חוזק הקדירה, ופעם בא כמשל הפשתן... כדי להשביחו, ופעם בא כמשל הפרה (בגירסה שלו כתוב חמור) שיש לבעליו הרבה משא ומנסה אותו אולי ישא יותר וטוב לו". ועל אחד משלושה דברים אלו בא הניסיון, פעם מתנסה האדם כקדירה לראות עד כמה הוא מתחזק בצדקתו, בודקים עד כמה הוא חזק בעבודת ה' שלו ומוכן לעשות הכל לשמור את דרך התורה והמצוות. פעם הניסיון בא כמשל הפשתן, כדי שהוא יושבח ויתעלה מהניסיון. ופעם בא הניסיון, במיוחד לצדיק, כדי שיישא את עוון הדור ואחר-כך ה' משלם שכרו.
ע"פ זה מבאר הנצי"ב, שניסיון העקידה היה "כדי שיתעלה אברהם וזרעו למסור עצמם באהבה על קדושת ה'. "שמשמעות המילה 'ניסה' כאן היא כלשון הכתוב 'נתת ליראיך נס להתנוסס', "שהגביה בזה כוחו של אברהם אבינו והעלהו לתכלית גדולת הנפש של האומה הישראלית". כלומר הכוח של עם ישראל למסור את הנפש על קדושת ה' נובע ממעמד העקידה שבו השריש אברהם אבינו את הכוח הזה בנו.
כך היה גם במעמד הר סיני. לבני ישראל היה קשה לשמוע את דברי ה' וביקשו ממשה שהוא ידבר אתם ולא ה', ענה להם משה, "אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים" (שמות כ, יז). ומה משמעות הניסיון כאן? מסביר הנצי"ב, ש"עיקר הכוונה להגביה מעלת הנפש... שהוא כפשתן טוב שמכים אותו הרבה כדי להעלותו ולהשביחו... כך בא זה המעמד להגביה נפשם לעמוד בתמצית כוחם בשביל קיום התורה בעת הצורך שנדרש למסירת הנפש..." כלומר, המעמד הזה עם כל הקושי שבו, חקק בלבם תעצומות נפש, ובכל עת שיצטרכו הם או עם ישראל בהמשך הדורות למסור נפשם על קיום התורה, הם ימצאו את הכוחות והיכולות לכך.
בפרשתנו מוזכר גם עניין הניסיון "וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוקיך זה ארבעים שנה למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמור מצוותיו אם לא" (דברים ח, ב). הניסיון כאן, אומר הנצי"ב, הוא כמשל הקדירה, שההליכה במדבר הייתה לבדוק את כוחם בקיום המצוות גם במצבים הקשים והמיוחדים של ההליכה במדבר, ונתנה להם כוח לקיום המצוות בגלויות השונות.
למדנו מדבריו הנפלאים של הנצי"ב, שלכל ניסיון יש תכלית ומטרה. אמנם אנו מתפללים שלא יביאנו ה' לידי ניסיון, והכוונה בזה, מסביר ה'פלא יועץ', שלא יגרה בנו את היצר הרע להעבירנו על דעתנו ועל דעת קוננו, או שלא ינסה אותנו בייסורים קשים, של עניות, חולי וכדומה. אבל, אומר הפלא יועץ, תדע "שאין לך אדם שהקב"ה לא מנסה אותו, העשיר-בעושרו, העני-בעניו, החכם-בחכמתו, ובעל היסורין-ביסוריו... וצריך להיות גיבור כובש את יצרו, לעמד בניסיון... וצריך חוזק רב ברוב עוז ותעצומות". ומתוך שאין לך אדם שאין לו ניסיונות בחייו, צריך להתפלל על-כך שיעזרהו ה' לעמוד בניסיון, "ולכן הלוא טוב לבקש אחר כל תפילה... שיעשה עמנו הטוב בעיניו לעבודתו ולנחת-רוח לפני כסא כבודו...", ולתובנה הזו האדם מגיע כאמור, כאשר הוא יודע ומבין היטב שיש מטרה לניסיון ואם יעמוד בו בהצלחה, הוא יצא עם כוחות גדולים להמשך עלייתו במעלות הקודש.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: