מְגִלַּת דָּוִד 38
יֵשׁ לִי רַעְיוֹן. אֲחַפֵּשׂ מַחֲסֶה אֵצֶל מֶלֶךְ מוֹאָב. אָמְנָם אֵינִי סוֹמֵךְ עָלָיו. בָּרוּר לִי שֶׁאִם יַסְכִּים” זֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁיַּרְוִיחַ מִכָּךְ. אֲבָל אֵין לִי בְּרֵרָה. אֲנִי לֹא יָכֹל לְהִשָּׁאֵר בַּעֲדוּלָם. רֹב הַסִּכּוּיִים שֶׁשָּׁאוּל הַמֶּלֶךְ יְגַלֶּה אוֹתִי” וּצְפוּיָה אָז סַכָּנָה לְמִשְׁפַּחְתִּי.
בָּרוּךְ ד'” מֶלֶךְ מוֹאָב קִבֵּל אוֹתָנוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת” וְהִסְכִּים שֶׁאָגוּר סָמוּךְ לְאַרְצוֹ” “בַּמְּצוּדָה”” עִם הוֹרַי וְאַחַי” וְיָשַׁבְנוּ שָׁם [1]. אֶלָּא שֶׁאָז בָּא אֵלַי גָּד הַחוֹזֶה” הַנָּבִיא” וְהִזְהִיר אוֹתִי:
– אַל תֵּשֵׁב בַּמְּצוּדָה” בְּרַח לְךָ לְמִדְבַּר יְהוּדָה” לַיַּעַר חָרֶת. אַל תִּסְמֹךְ עַל מֶלֶךְ מוֹאָב” זֶה מְסֻכָּן. בְּרַח! [2].
כַּמּוּבָן עָשִׂיתִי כְּדִבְרֵי הַנָּבִיא ועַל אַף שֶׁמָּצָאתִי מְקוֹם מִבְטַחִים” חָזַרְתִּי לַמְּצוּדָה לָקַחַת אֶת מִשְׁפַּחְתִּי.
אוֹי וַאֲבוֹי! אֵיזֶה אָסוֹן! מֶלֶךְ מוֹאָב הָרַג אֶת אָבִי” אֶת אִמִּי” וְאֶת אַחַי! [3]. נוֹרָא ! אֲנִי בּוֹכֶה לְלֹא הֲפוּגָה. אֲבָל שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁהָעוֹלָם הֶפְקֵר. יָבוֹא יוֹם וְאֶנָּקֵם מִמֶּנּוּ [4[.
רַק אָח אֶחָד שֶׁלִּי נִצָּל. הִצִּיל אוֹתוֹ נָחָשׁ” בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. סוֹף סוֹף אָדָם אֶחָד טוֹב. כָּל חַיַּי אֶזְכֹּר לוֹ אֶת חַסְדּוֹ [3[.
————————–
1. שמואל א כב ג-ד.
2. שם ה.
3. רש”י שם. שמואל ב י ב. רש”י.
4. שמואל ב ח ב. רש”י.