ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


"הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם"

הרב אלישע וישליצקי

שיחות הרב אלישע וישליצקי זצ"ל לפרשת השבוע
"הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם"
שיחה לפרשת מטות-מסעי התשע"ח

התרת נדרים וחיבור לכלל
בחתימת ספר במדבר, בפרשיות מטות ומסעי, אנחנו מתקדמים צעד נוסף בתוך ימי בין המיצרים. זוהי תקופה של התעוררות, של רצון גדול לתקן; תיקון בין אדם לעצמו, בין אדם לחברו ובין אדם למקום, בין אדם לארצו ולעמו.
עניינו של התיקון נמצא בכמה סוגיות לאורך פרשיות מטות ומסעי. אחד מהם רמוז בסוגיית הנדרים . מצד אחד, אם יש בי התעוררות כלשהי, חשק ורצון להדר, להוסיף באמת, לקבל על עצמי יותר ממה שאני מצווה, הרי יש בזה גרעין חיובי.
מצד שני, הגמרא בנדרים אומרת: "כל הנודר כאילו בונה במה"; כמובן, משעה שנאסרו הבמות, "וכל מי שמקיים את הנדר, כאילו מקריב על הבמה הזאת".
משמעותו של איסור הבמות היא, שעם כל הצורך שמתעורר אצל האדם, עם כל החשיבות של ביטוי הייחודיות של כל יחיד, אין אלו אמורים לגלוש ולבוא על חשבון הקשר עם הכלל, על חשבון הנאמנות לכלל. וכפי שאומר המהר"ל מפראג בפירושו לגמרא שם , יש טעם לפגם אם אני נשאר עיקש ולא משתמש באפשרות של התרת נדרים, שכתובה ורמוזה בכל מיני הקשרים בתורה. ופירוש הדבר שאני נשאר אדם פרטי ומנותק מתוך הכלל. ואין לך נזק גדול יותר לנפש ולנשמה מפרטיות מוגזמת. אין לך מתכון בטוח יותר, לקלקולים ולהסתאבויות מתוך אותה התנתקות.



שלא בירכו בתורה תחילה
לכן, כשבאים חז"ל לנתח את משמעות הכתובים על החורבן, הם מדברים על כך שלא בירכו בתורה תחילה . וכפי שהסביר רבינו הרצי"ה, שלא התחילו את הקשר לתורה מתוך "אשר בחר בנו מכל העמים", לכן היא הפכה יותר ויותר לעיסוק פרטי, וממילא כבר חלחל הדבר לתוך עולם המידות, לתוך העולם הרוחני של האדם.
כלל ישראל - אין אלו מילים שחוקות, לא מילים אווריריות, לא מילים תאורטיות. כלל ישראל, זוהי הוויית החיים שלנו, זאת הנשמה שלנו. כיוון שגלו ישראל אין לך ביטול תורה גדול מזה, שכן נשמתנו אינה מופיעה בחו"ל כאומה, כלאום. זה חלק גדול מהתיקון שאנחנו נמצאים בעיצומו, בשלבים שונים של התפתחותו.

חלוצים לפני ה'
מכאן אולי מגיעים לאט לאט השלבים המוסריים יותר, של "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ ", השלבים של הרצון האמתי להיות חלוצים , ולא רק כשהדבר מסתדר עם מקנה ועם רווח מסוים, אלא חלוציות לשמה, התנדבות לשמה.
ואמנם בצניעות ובלי פרסום, כיאה להתנדבות, יש התעוררות רבה היום בקרב אזרחים שונים בחברה הישראלית. עם ישראל יודע את עיקר כוחו בנדיבות לבו, גם כשזה נראה חיצוני ומחוספס, זוהי רק קליפה חיצונית.
אוהב שלום ורודף שלום
זכור נזכור את אהרן הכהן, שיום הזיכרון שלו יחול ביום שישי, א' באב. יחיד מכל גדולי ישראל שיום פטירתו נכתב בתורה. כי הוא האמין בנשמה. הוא האמין גם באדם מישראל הנראה חיצונית רשע, האמין שיש בו נשמה ואליה כיוון את אמירת השלום . וכך עודד והציף את הנקודה החיובית בתוך אישיותו של האדם עד שנמצא אותו אדם מונע עצמו מן העבירה.
וכך גם עשה שלום בין שני בני אדם בשעת מריבה. לא התייחס לחספוס החיצוני, לקוצים דוקרים מבחוץ; לא התייחס למה שנראה ומשודר ומתוקשר, ויוצר כביכול תחושת נוכחות, אלא התייחס לנשמה, שהיא אולי פחות משודרת, מצוטטת, מצטלמת ומדווחת, אבל היא שורש החיים שלנו, ואליה אנחנו רוצים לחזור. נשמתם של ישראל מאוחדת בשורשה, ואז בשעת צרה, מתגלה באופן מאוד מיוחד השורש המיוחד המשותף לכולם.
הלוואי תהיה התקופה הזאת, רק תוספת של מוכנות, של רצון וחשק להיות טובים יותר, לגלות יותר מי אנחנו באמת, בלי טשטוש, בלי שום שעבוד לקליפות חיצוניות.
שלום לכולם, חודש טוב יהיה החודש הזה, סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו ושבת שלום.



מאמרים נוספים מעלון פרשת מטות תשע"ט:
רבנים שונאי מתנות - הרב שלמה אבינר
עמוד בדיבורך - הרב יורם אליהו
סדר עדיפויות - הרב חגי לונדין
פרשת מטות - הרב דוד לנדאו
אֵצֶל פְּלִשְׁתִּים - הרב שלמה אבינר
מנהג ישראלי - הרב יואב מלכא

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: