ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: האזינו
פרשה הבאה: בראשית
 


התקווה לזוגיות ראויה בנישואין

אסתר אברהמי

התקווה לזוגיות ראויה בנישואין
זוגות רבים מגיעים לייעוץ, כל אחד ועניינו.לאחרונה אני נפגשת עם זוגות ששוקלים להתגרש. הם אומרים שעייפו, התייאשו, אין סיכוי, חשים בדידות ואפילו דחייה ולכן רוצים להיפרד. בכל זאת אני שואלת, "הרי אני לא עורכת דין ולא מגשרת לענייני משפחה. אז מה בכל זאת הביא אתכם אלי"? על פי רוב התשובה המתקבלת: "אנחנו רוצים ליצור ניסיון אחרון בשביל הילדים. כואב לנו עליהם. אנחנו לא רוצים שיסבלו... אבל מבחינתנו ויתרנו אחד על השני".
זה קורה בכל טווח גילאי הנישואין. ואני שואלת מה קורה לנו? היכן הידיעה שנישואין הם עבודה איכותית ומשמחת שיש בה גם הנאות וסיפוק של עשייה?
המקרה של רותי ויניב, הוא אחד מני רבים....
רותי נכנסה ראשונה. שאלתי היכן בעלה. ענתה לי: "לא יודעת. זה עניין שלו". "חשבתי שאתם מגיעים ביחד", אמרתי. "נראה לך?" ענתה רותי. "אני בקושי נשארת איתו בבית אחד. אז גם לנסוע ברכב אחד? מה פתאום!" נכנסנו לחדר. כשהתיישבנו, רותי ראתה שהכיסא הריק הוא ממולה. "אוי! זה יהיה עינוי בשבילי לשבת ככה מולו. אפשר לשנות מקום?" "בבקשה" עניתי. יניב נכנס בהיסוס לאחר זמן קצר והתנצל על האיחור:"אני מתנצל, אך לא ידעתי בדיוק את השעה. היא לא אמרה לי. ראיתי שנסעה, אז נסעתי אחריה".
השקט היה מעיק. המתח ביניהם הורגש וגם העוינות ההדדית. ע"י שאלות פתיחה והיכרות התחלנו לברר מה קורה ביניהם.
יניב פתח ראשון ואמר: "אני כבר מיואש, אבל אני בכל זאת רוצה שיהיה לנו יותר טוב. לפחות בשביל הילדים...". רותי מיהרה להגיב: "בשביל הילדים?? מה אתה עושה בשבילם? אתה עסוק בעבודה שלך ודואג רק לעצמך... נמאס לי! אני מזכירה לך שיש לך אחריות גם בבית ואתה עוד מעיז להתווכח אתי ולהצדיק את עצמך באלף תירוצים והופך אותי לטיפשה. אתה מעצבן ואתה עוד מבקש שאירגע בשביל הילדים. הכל בשביל הילדים. ואיפה אני? אתה בכלל לא רואה אותי!" רותי סיימה את דבריה בטון עולה וכואב.
שאלתי, האם מה שקורה כאן עכשיו. קורה גם מול הילדים? נעניתי שמה שקורה מול הילדים הרבה יותר גרוע. אם כך, שאלתי, כיצד זה טוב לילדים....
"תראי", אמר יניב."זה לא פשוט לפרק. הם יהיו מסכנים ואבודים... יצטרכו להתחלק בינינו. לא תהיה להם יציבות. זו תהיה בושה בחברה שלנו... וחוץ מזה הם יכעסו עלינו נורא על מה שנעולל להם... מסכנים... במה הם אשמים... הכל בגללנו". הוא כיסה את פניו ובכה בשקט ורותי בכתה בקול.
האווירה כבר לא הייתה עוינת, אלא מאד כואבת ואני הזלתי דמעה יחד איתם. חיכיתי שיירגעו מעט...
(התהליך בפגישות הולך להיות כואב. אין מנוס. זו המציאות וזה חלק חשוב וראשוני של הריפוי. זה "להסתכל על האמת בעיניים". ישנם זוגות שמדווחים לי שאחרי הפגישה נשארו עם כאב גדול. יש כאלה שהכאב גורם להם להפסיק את התהליך בייעוץ כאשר רואים שהקשיים מתעצמים. ויש כאלה שחוזרים, אבל הפעם מוכנים נפשית לשאת את המציאות הרגשית הכואבת, בהבנה שרק כך, בגילוי שורש הקשיים, יהיה ריפוי אמיתי.)
"נכון, זה באמת כואב מה שיהיה עם הילדים", אמרתי. "אך נראה לי שגם עכשיו הם סובלים מאד. הם זקוקים להגנה הורית והם לא מרגישים שיש מי שיגן עליהם, כי אתם עסוקים בקשיים שלכם. הם לומדים מדוגמא אישית שלילית מהי זוגיות, ואולי חלילה גם הם ינהגו כמותכם. הנזק כבר קיים. אני רואה את כאבכם ורואה את אהבתכם הגדולה לילדיכם. ישנם מצבים שטובת הילדים היא שההורים יתגרשו, כי הנזק בחוויות הקשות היום-יומיות, עלול להיות גדול יותר. אבל אולי בזכות הרצון שלכם ליצור חיים טובים לילדיכם, תיצרו גם לשניכם?"
רותי הביטה בי בפליאה ואמרה לי:"את מתכוונת ברצינות שזה אפשרי?? כנראה שעוד לא ראית ולא הבנת את גודל הבעיות שיש בינינו."
"ייתכן", אמרתי."מכיוון שבאתם לניסיון אחרון כפי שאמרתם, נברר ביחד, אם יש סיכוי או סיכון בהמשך נישואיכם וכן בטובת ילדיכם. מוטב לבדוק פעמים רבות ולקבל החלטה מתוך שיקול דעת נכון, מאשר להחליט בפעם אחת להתגרש ולהתחרט פעמים רבות ...ולתמיד.



מאמרים נוספים מעלון פרשת מסעי תשעט:
בקשת רחמים על הדור - הרב דב ביגון
אני לא מבין, אני לא מרגיש - הרב שלמה אבינר
"וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה" - הרב אלישע וישליצקי
פרשת מסעי - הרב דוד לנדאו
ארבעים ושניים - הרב חגי לונדין
כשישראלי יאמר לך: - הרב יואב מלכא
הקשב למסעות חייך - הרב יורם אליהו
בִּמְעָרַת עֲדוּלָם - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: