כשישראלי יאמר לך:

כשישראלי יאמר לך:
“להגיד לך את האמת….”
דע לך שככל הנראה אינו דובר אמת שלמה רק למֶחְצָה לשליש אוֹ לִרְבִיע…

כשאדם מישראל אומר לחיזוק דבריו “אגיד לך את האמת?” בלא משים הוא מבקש לחזק משהו רעוע” מנסה לחזק אמת רצוצה ופגומה ש”צריכה סעד” של מילים חיצוניות” משום שאינה יכולה “להתהלך בתמימותה מאליה”. אמירות חיצוניות כאלה מכוונות לשכנע את השומע באמת שאינה קיימת” אמת שאת מקומה תופסת תרבות השקר והפרסום החיצוני” שאומנותו חיפוי” העלמה וטשטוש של ריק פנימי. בעם ישראל במיוחד” שהאמת הפנימית היא נשמת אפו” מורשת אבותיו ומורשת תורת אמת” זועק עוד יותר הסילוף והמרמה החבויים באמירת: “אגיד לך את האמת”? בישראל ראוי היה שהאמת לא תתן חילה הפירסומי המוחצן אלא פשוט תאמר וממילא כל שומעיה יכירו וידעו שמקורה שוכן עמוק עמוק בנשמתנו ו”דברי אמת ניכרים” מאליהם.כשבן ישראל נופל לסגנון מילולי שכזה “אגיד לך את האמת?” ממש באותה העת ליבו מכה אותו “האמת הפנימית שבקירבו שהיא נשמת אפו ממש לוחמת בו ופוגמת את חן אמירתו החיצונית ויכולת הסוואתה עד שמורגש היטב ששקר נִסכּו” וממילא כל עמלו המכוון לסתור לוע שכינתו הפנימית- שכינת האמת -לא באמת עולה יפה. ונוכל אז לומר שוודאי אינו דובר אמת שלמה. אבל אומות העולם שצו האמת הפנימית רחוק מהם ומכיליותיהם” אצלם לא תראה כל כך הסתירה בין הדיבור החיצון השיקרי לבין פנימיותם” ואומנותם כאומנות עשיו הפושט טלפיו ובכח איברים חיצוניים שיש בם אומנם סימן טהרה כבר שש ליבו וכיליותיו תעלוזנה לגנוב דעת הבריות ואין ליבו נוקפו נקיפה כזו המחבלת ברושם דברי השקר שלו וסוף סוף דבריו מתקבלים כאילו חותמם אמת. ורק לעתיד יתקים בעשו “איך נחפשו עשיו נִבְעוּ מַצְפוניו ” וכל שקריו יתגלו ויוודעו לכל.ותצא לאור אמיתתם של ישראל
ו”שפת אמת תיכון לעד
עד ארגיעה לשון שקר”