ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 


לקדש את המועדים

הרב יורם אליהו

נאמר בפרשה "את קרבני לחמי לאשי.. תשמרו להקריב לי במועדו". התורה מפרטת את כל המועדים והקורבנות שחייבים להביא בהם. אמרו חכמים, לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא שיעסקו בהם בתורה. וכתב הפלא יועץ (ערך 'ימים טובים'), שהמצווה בימים טובים שיתנו בני האדם "אל לבם דבר בעתו על מה הימים נזכרים ונעשים ומה הגיע על ישראל בימים ההם בזמן הזה ויעמיק במחשבות טהורות מה טוב חלקו אשר בחר בנו מלך מלכי המלכים הקב"ה מכל העמים.. ונתן לנו ימים טובים אשר בהם משפיע על נפש רוח ונשמה שפע קדושה וטהרה". כלומר, הימים הטובים נועדו להתבוננות לדעת מה קרה באותם ימים ולהתחבר לאותו נס או אירוע שקרה, כי אותה קדושה שהופיעה בעת התרחש הנס מופיעה כל שנה מחדש ופועלת על נפש החוגג. כך כותב הנצי"ב בפירושו העמק דבר (שמות יב, א): "וכלל גדול הוא שבאותו יום שנברא דבר מסוגל זה היום גם לדורות להתחזק יותר". לכן הוא אומר שטבע האש במוצאי שבת רותח יותר כי אז הוא נברא. ולכן בחודש תשרי עיקר דינו של האדם על כל השנה כי בו ביום נידון אדם הראשון, ובאותו חודש חג הסוכות שבו עיקר הברכה לתבואה, כי באותו החודש נברא העולם. ואילו בחודש ניסן שבו נוצר עם ישראל, מסוגל אותו חודש להתחזק בעבודת ה' על-ידי סיפור יציאת מצרים שגורם אמונה ובטחון בה'. על פי זה נבין את מה שאומרים בעלי המוסר " שלא הזמן עובר בנו אלא אנו עוברים בזמן. בזמני החגים אנו נמצאים בתחנות קבועות שיש בהן אוצרות ורשמים של קודש ושל יסודות אמונה. וכאשר "רכבת הזמן" שוהה באותה תחנה צריך לדעת לנצל כל רגע ולדלות ממנה את האוצרות הנמצאים בה ככל יכולתנו" (שיחות לפסח, הרב צבי טאו שליט"א).
הפלא המיוחד בכל קדושת הזמנים הוא שעם ישראל הם היוצרים וקובעים את הקדושה הזאת. כאשר היו מקדשים על-פי בית דין, ע"י קביעה זו הפך הזמן 'מקודש'. כך נקבע מתי ראש חודש וממילא באיזה יום תחול קדושת החג. זהו הפירוש של הברכה שאנו מברכים בחגים מקדש ישראל והזמנים. חז"ל שואלים הרי יש כלל ידוע שאין עושים מצוות חבילות חבילות ואין חותמים בשתיים, אז למה אומרים גם מקדש ישראל וגם את הזמנים?. הגמרא עונה "זהו דבר אחד. ה' מקדש את ישראל, ומכח קדושה זו שניתנה בישראל הם מקדשים את הזמנים, יש לנו סגולה מיוחדת... לעומת קדושת השבת שהיא קבועה וקיימת היא קדושה אלוקית, לעומתה קדושת הזמנים נמשכת מתוך קדושתנו ומתוך כח התורה בישראל, בכך שה' מקדש את ישראל יש לישראל כח לקדש את הזמנים". (ע"פ שיחות הרצי"ה, ויקרא, עמ' 222). המשמעות של כל זה, הוסיף הרצי"ה, היא שישראל שמקדשים את הזמנים, "זאת אומרת: את כל מציאות האדם בעולם. זהו עניינם של ישראל ליצור קדושה בעולם ובמציאות האדם בעולם.. (מכח יציאת מצרים ומתן תורה מגיעים) לשכלול הגדול של כח הקדושה הטבוע בישראל, אשר מתוכו מקדש הוא את העולם ואת הזמן". נדע את כוחנו ואת קדושתנו הפועלת על הזמן ועל העולם, וננצל את השבתות והימים הטובים להתמלא באוצרות של קודש אשר משפיע עלינו ה' אלוקינו בטובו.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: