מְגִלַּת דָּוִד 34
הַכְנָסַת הָאוֹרְחִים אֵצֶל אֳחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל” הִיא נִפְלָאָה. הוּא אָדָם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בַּעַל לֵב טוֹב. אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל. מָקוֹם טָהוֹר וְנִפְלָא [1].
גַּם אֶת דּוֹאֵג הָאֱדוֹמִי רָאִיתִי שָׁם [2]” אַךְ עָלָיו לֹא אוּכַל לוֹמַר אוֹתָם דְּבָרִים. אָמְנָם הוּא תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל ” אַב בֵּית הַדִּין שֶׁל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ” מֵרָאשֵׁי הַסַּנְהֶדְרִין” אַךְ בָּרוּר לִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. הוּא נִרְאֶה מִבַּחוּץ כְּמָלֵא תּוֹרָה” אַךְ לֹא כֵן מִבִּפְנִים. תּוֹרָתוֹ מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ [4]. אֵין לִי מֻשַּׂג מָה מַעֲשָׂיו פֹּה. אַךְ נַחְזֹר אֶל אֲחִימֶלֶךְ.
– אֲדוֹנִי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
– כֵּן בְּנִי דָּוִד.
– הַאִם תּוּכַל לָתֵת לִי חֲנִית אוֹ חֶרֶב? הֻכְרַחְתִּי לָצֵאת מָהֵר בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ” וְלֹא הִסְפַּקְתִּי לָקַחַת אִתִּי נֶשֶׁק כָּלְשֶׁהוּ[5].
כַּמּוּבָן” לֹא סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי בּוֹרֵחַ מִשָּׁאוּל” כְּדֵי שֶׁלֹּא לְסַבֵּךְ אוֹתוֹ” שֶׁלֹּא יַאֲשִׁימוּ אוֹתוֹ שֶׁנָּתַן לִי מַחֲסֶה.
– יֵשׁ לִי דָבָר יוֹתֵר טוֹב עֲבוּרְךָ. חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי לִפְנֵי זְמַן רַב.
– תּוֹדָה רַבָּה. זֶה נִפְלָא. זֶה הַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁתּוּכַל לָתֵת לִי.
– הִנֵּה הִיא הַחֶרֶב” עֲטוּפָה בְּבֶגֶד וּמֻחְבֵּאת מֵאַחורֵי הָאֵפוֹד [6].
– תּוֹדָה רַבָּה לְךָ מִכָּל הַלֵּב.
לָקַחְתִּי אֶת הַחֶרֶב וּמִהַרְתִּי לִבְרֹחַ” כִּי בָּרוּר לִי שֶׁשָּׁאוּל הַמֶּלֶךְ יַגִּיעַ לְכָאן בְּקָרוֹב.
אֲנִי מִתְכּוֹנֵן נַפְשִׁית לְחַיֵּי נְדוּדִים.
————————-
1. שמואל א כא א – ז.
2. שם ח.
3. שם רש”י.
4. סנהדרין קו ב.
5. שמואל א כא ט.
6. שם י. מצוד”ד.