סמוך עליי יהיה בסדר”

סמוך עליי יהיה בסדר”” הוא אומר” אבל לבסוף הוא מאחר” שוכח” דוחה דברים…
האמת שבבואי להתבונן במנהג מגונה זה של “סמוך עלי יהיה בסדר” כמעט רפו ידי מללמד עליו זכות” וכבר כמעט ובאתי למצבו של רבי שמעון העמסוני שהיה דורש כל “אתין וגמין” בתורה עד שהגיע לפסוק “את ה’ אלקיך תירא”” וכיון שלא ידע מה יוכל לרבות בעניין זה עמד וגנז כל דרשות אתין וגמין שלו עד שבא ר עקיבא ודרש “את אלקיך תירא – לרבות תלמידי חכמים”. וכן אני” להבדיל” באתי עד משבר ולא ידעתי איך אהפוך הפעם בזכותם של ישראל מבלי “לגלות פנים שלא כהלכה”” ואולי מוטב ואקבל שכרי על הפרישה ואניח הדרישה.
אך באמת אחרי העיון” גם גנאי זה אין שורשו בגניבת דעת חלילה וגם שמץ הונאה זדונית אין בו. אלא גם כאן שוב ידו של טבע הקדושה הישראלית בדבר.
הכיצד?! כי באמת יש בכוחו של איש ישראל לקיים כדברי יהודה לאביו בעניין בנימין: אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים (בראשית מג ט). והרי דבריו אלה הם ממש כאילו אמר לאביו: “סמוך עלי יהיה בסדר” ומניין לו בטחון זה אם לא מכוח הערבות ההדדית המיוחדת לישראל” שאם רק היא מתעוררת בלב ישראל ביחס לזולת כבר אין קץ לחוזק תולדותיו ובטחון ההצלה והעזר” כי באמת בעומק הערבות כלול בה גם הכוח האלוקי בחינת “אנכי אערבנו”” כביכול משתף במפעלו גם את בחינת “אנכי” הנאמרת ביחס לעצמוּת השם יתברך” ואם כן אין לך ודאות גדולה מזו כשמצורפת להבטחת האדם והשתדלותו בחינת “אנכי” הנאמרת כלפי מעלה. אלא שאצל יהודה יצא מפעל הערבות הזו אל הפועל הגמור במלוא הדרו והתבררה הערבות נקיה מכל סיג. אבל אין ספק שלב כל אדם מישראל יהיה אשר יהיה מוכשר הוא ב”כֹּח” לבחינה זו של “אנכי אערבנו”” אבל כשנטיה זו של “יהיה בסדר וסמוך עלי” מופיעה בטרם נתבכרה אז לא מצורפת לה כראוי בחינת “אנכי” וממילא לא יוכל לבוא לגמר מעשה” אבל לבסוף הוא מאחר”שוכח”דוחה דברים…