ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


"לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ"

הרב זיו רוה

"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר. אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ. וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל. וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד יַבֹּק עַד בְּנֵי עַמּוֹן כִּי עַז גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן. וַיִּקַּח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכָל בְּנֹתֶיהָ" .
בספר דברים מוסיף משה רבנו מידע השופך אור חדש על המלחמה בסיחון: "וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּי הִקְשָׁה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" . ויש להבין מה פשר העניין שה' הקשה את רוחו וכו', שהרי לכאורה יש כאן ביטול של יסוד הבחירה החופשית שהוא עמוד היסוד לכל עניין הצווי והשכר והעונש?
רבי יוסף אלבו בעל ספר העיקרים מחדש חידוש נפלא בעניין זה. אכן לעיתים נאמר כי ה' מחזק לב הרשעים, מקשה ערפם ומונע מהם דרכי התשובה, כפי שנאמר "בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וגו'" . זאת מפני שיש שני סוגים של תשובה מיראה. יש השב מיראת העונש, כעבד המתחנן לפני אדוניו בזמן שמלקה אותו. אולם כשיקל האדון מעליו שבט אפו, ימרוד בו כאשר בתחילה. כך היה העניין בפרעה, בהיות המכה עליו אמר: "חָטָאתִי הַפָּעַם ה' וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" , אולם כשסרה המכה, חזר להכביד את לבו כבתחילה.
האופן שני של תשובה מיראה הוא, כאשר האדם שב מפני פחד השם ועונשיו, אך גם בשעת הרווחה והקלת היסורים יראת אלוהים לנגד עיניו, בהיותו מאמין שכל הדברים באים מה' על צד הגמול והעונש. אע"פ שישנו אופן תשובה עליון יותר של 'תשובה מאהבה', מכל מקום גם לתשובה מיראה האחרונה ערך של תשובה, לעומת האופן הראשון שאין לו ערך ממשי.
על מנת לבחון את הירא באיזה אופן שב, מחזק ה' ית' את לבו, כשנותן לו סיבות לתלות בהן המכה, ולומר שבאה במקרה ולא על צד ההשגחה הא-לוהית. וזה כדי שיסור מלבו המורך שקנה מחמת המכה, ויישאר על טבעו ובחירתו מבלי מכריח, וזוהי כוונת הכתוב "אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ". באופן זה יש להבין מה נאמר ששערי תשובה ננעלים בפני הרשעים, לא שהשם יתברך ימנע מן האדם טוב בחירתו, חלילה! שהרי אמר הכתוב: "הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲ-דֹ-נָי ה'? הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה!" . אלא שהשי"ת משאירו על בחירתו בלבד, מבלי מכריח מחוץ, והוא בוחר דרך לעצמו.
סיחון היה מלך רשע ונתחייב לה' מחמת רשעותו, אך היה מתיירא מפני פחד ה' להתגרות בישראל. אולם הקב"ה לא נטל ממנו את הבחירה החופשית, אלא גלגל עצות מרחוק, להסיר מלבו המורך שקנה מצד המופתים ששמע שנעשו לישראל, כדי להשאירו על בחירתו בלבד. כיצד? ה' ציווה למשה שישלח מלאכים אל מלך אדום לאמר לו: "נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ וגו'" , וכשלא אבה אף אחר שהציעו כסף אם ישתו מים בגבולם, ויצא לקראת ישראל בעם כבד וביד חזקה, ציווה השם לנטות מעליו. והיו משה וכל ישראל תמהין מזה! אולם "כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" .
כשראה זאת סיחון, עלה על ליבו לומר שהצלחת ישראל לא הייתה בהשגחה מה', כיוון שראה אותם נוטים מעל מלך אדום ומעל מלך מואב. אז אמר בלבו: לא נופל אנכי מאלו שני המלכים. ולזה נתחזק לבו, ויצא לקראת ישראל למלחמה, והכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו. ואילו לא שלח משה מלאכים אל מלך אדום, לא היה סיחון מתחזק לצאת למלחמה לקראתם מפני פחד ה', והיה נדרש זמן רב לכבוש את כל ארצו. אולם בחסדי ה', "הִקְשָׁה ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה..." .




תגיות: פרשת חוקת



מאמרים נוספים מעלון פרשת חוקת תשע"ט:
דור ה-Y - הרב שלמה אבינר
פרשת חוקת - הרב דוד לנדאו
ממד של מסתורין - הרב חגי לונדין
"סמוך עליי, יהיה בסדר" - הרב יואב מלכא
תמימות - הרב יורם אליהו
והוא ימשול בך (חלק ג') - אסתר אברהמי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: