ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


מחלוקת קרח

הרב זיו רוה

המהר"ל דורש בדרך נפלאה ועמוקה את צורת אותיות המילה מַחֲלֹקֶת. את רמזיו הכלליים ניתן לקשור למחלוקת קרח ועדתו.
האות מ' - בתחתיתה פתח קטן, מפני שמחלוקת מתחילה לעיתים בדבר קטן, שאם לא מטפלים בו מיד הוא גדל והולך. "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ" , דומה לפרץ מים, שאם אין סותמים אותו מיד הוא יוצר הצפה נוראית, כיוון שהחיסרון וההעדר שבמחלוקת תמיד הולך ומוסיף. כך גם בגד, כל עוד הוא שלם קשה לקרעו, אך משהתחיל להיקרע קצת מכאן ואילך רק יוסיף להיקרע. קרח היה צריך לטפל בינו לבין עצמו בקנאה שהופיעה בשל מינויו של אליצפן בן עוזיאל לראש בני קהת ע"י משה. קרח סבר שמינוי זה ראוי לו עצמו, כיוון שאביו יצהר היה גדול מעוזיאל מבין בני קהת. אך כיוון שהקנאה המוציאה את האדם מן העולם השתלטה עליו, יצא לחלוק על נבואת משה ועל הבחירה הא-לוהית באהרון, מבלי לגלות את מניעיו האמתיים. "וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה".
האות ח' – הפתח שמתחתיה גדול לעומת האות מ'. לאחר שפרצה מחלוקת ועבר זמן מה, היא נותרת כאילו כך צריך להיות, מאחר שטבעם של בני אדם להיות במחלוקת. בדומה לקרש הקבוע בגשר, בתחילה הוא מתנועע, וככל שדורכים עליו הוא נקבע במקומו, ושוב אינו זז. קרח עסק בליבוי המחלוקת, ולקח עמו את דתן ואבירם, שהיו בעלי לשון הרע ואנשי תככים ומריבות. הללו הלכו ושכנעו אנשים להתעבר על ריב, ולחלוק על משה, כגון 250 ראשי סנהדראות רובם משבט ראובן. "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ".
האות ל' - אחר שחלק על רבו, הוסיף קרח וחלק על השכינה. כאות ל' שעולה למעלה, נעשתה טענתו מחלוקת על התורה כולה. קרח טען שמשה בחר באהרון מעצמו, ואין כאן בחירה א-לוהית. שהרי אם משה איננו נאמן להדריך את הסדרים הא-לוהיים כסגולת הכהונה, וחשוד בפניות אישיות במינוי אחיו, הרי שזו מחלוקת על השמים. ובנוסף "מה עשה? עמד וכנס מאתים וחמשים ראשי סנהדראות... והלבישן טליתות שכולן תכלת. באו ועמדו לפני משה, אמרו לו, טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה? אמר להם חייבת! התחילו לשחק עליו, אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה?" "בַּיִת מָלֵא סְפָרִים מַהוּ שֶׁיְהֵא פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה? אָמַר לוֹ חַיָּב בִּמְּזוּזָה, אָמַר לוֹ, כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת, פָּרָשָׁה אַחַת שֶׁבַּמְּזוּזָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת?" אמר למשה "דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶן, וּמִלִּבְּךָ אַתָּה בּוֹדְאָן!"
האות ק' – רגלה יורדת מטה, להורות לך כי בעל מחלוקת יורד לשאול, כי אין דבר מתאים לו יותר מן הגיהנם, שנברא כמו המחלוקת ביום שני. "לָמָּה אֵין כְּתִיב בַּשֵּׁנִי כִּי טוֹב... שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת גֵּיהִנֹּם... רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת מַחְלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" . קרח חלק על האמת שהיא תוקף המציאות, לכן נתחייב העדר ונבלע באדמה, ומתחדש עליו גיהנם, כל שלושים יום כבשר בקלחת. הודאתו והודאת עדתו עולות מן הגיהנם - "משה ותורתו אמת והן בדאין" .
האות ת' - "כָּל מַחֲלֹקֶת... שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם...", ורמוז באות ת', שהיא סוף לאותיות. אחר שהאדמה פצתה פיה, ואש יצאה מקה"ק – באה לקיצה "מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ". הבחירה הא-לוהית באהרון ובזרעו, אמיתת נבואת משה והדרכותיו, והשקר שבטענת קרח, נתבררו כולם לדורות. סוף קרוב יהיה גם לכל המחלוקות על היהדות הנאמנה מצד מחקיה ומסלפיה - הנצרות והאיסלאם ודומיהם, וכן סוף לשיבוש הרפורמי-קונסרבטיבי. כמחלוקת קרח, כל הדרכים האנושיות בעבודת ה', המטשטשות את העולם הרוחני, יעברו מן העולם בגילוי האור האלוהי לעיני כל אפסי ארץ, בגאולת ישראל השלמה ובביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.



מאמרים נוספים מעלון פרשת קרח תשע"ט:
אין כבוד - אלא תורה - הרב דב ביגון
סמוך עלי - הרב יואב מלכא
אחריות כללית - הרב יורם אליהו
מעלת הכהונה - הרב דוד לנדאו
אש המחלוקת - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: